כידוע, ניתן בזמנו, ביום 6.9.18, לפני כ-4.5 שנים, פסק דין בבית משפט לתעבורה בעכו, על ידי השופט יעקב בכר, אשר על פיו נקבע כי לא הוכחה אמינות מצלמות המהירות א-3, שבהן עשתה המשטרה שימוש לצורך אכיפת העבירה, לרבות עבירה של אי ציות לאור אדום ברמזור.
חשוב להדגיש שהשופט לא קבע שהמצלמות אינן אמינות, כל שנקבע הוא כי לא הוכחה אמינותן וזאת באשר המשטרה סמכה על ניסויים שבוצעו בהולנד, בהם לא נטלו חלק, לא המומחה אילן כרמית ולא אף נציג אחר מטעם מכון התקנים, בניגוד לאשר נטען. בעקבות אותו פסק דין, המשטרה הפסיקה להגיש כתבי אישום והקפיאה את כתבי האישום שכבר הוגשו ובהמשך חידשה המשטרה את הפעלת המצלמות, אך נמנעה מלהגיש כתבי האישום לבית המשפט.
היום השתנה המצב המשפטי. הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט לתעבורה בבאר- שבע, וביניהם שני שופטי תעבורה, מצא להרשיע את הנאשם על פי ממצאי המצלמה, וזאת לאחר שנשמעו עדים מומחים בסוגיה. בית המשפט קבע כי המדינה הציגה תוצאות מבחן שטח שנערך באמצעות הטכניון, במסגרתו בוצעו למעלה מ-700 מדידות מהירות תקינות.
המהירות נמדדה בו זמנית הן על ידי מצלמת מהירות א-3 והן על ידי מכשירים נוספים, כאשר המערכות במכשירים האחרים פועלות בשיטת מדידה שונה לחלוטין, לצורך מדידת רכב נתון. בכל המדידות שבוצעו, ההפרש הגדול ביותר בין המדידות שנמדדו בשני המכשירים השונים עמד על 2.8 קמ"ש.
לאור זאת, נקבע כי ממצאי המצלמה, די בהם כדי להרשיע, זאת כפוף להפחתת 5 קמ"ש מהמהירות המותרת, כפי שנקבע, בשנים עברו, לגבי כל מכשירי המדידה. מסתבר, עם זאת, כי בו זמנית, נשמעו ראיות בסוגיה, הן בבית המשפט לתעבורה באשדוד והן בבית המשפט לתעבורה בנצרת, וטרם ניתנה הכרעת דין.
באשר לפסק הדין שניתן בבאר שבע בהרכב תלתא, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי והערעור טרם נשמע. חשוב מאוד להדגיש כי לאחר ובעקבות פסק הדין המרשיע שניתן בבאר שבע, חידשה המשטרה את הגשת האישומים על פי ממצאי המצלמה, לרבות בדוחות שהוקפאו.
לעניין זה, ברור הדבר שאין לקבל, גם היום, את ממצאי המצלמה כמחייבים, וזאת למעשה בהעדר מסה קריטית אשר נדרשת על מנת לקבוע חזקת אמינות של מכשיר מדידה, מה גם שכאמור טרם ניתנה הכרעת הדין בשני התיקים הנוספים.
חשוב גם להדגיש שמי אשר יקבל היום זימון בעקבות דוחות שנרשמו לו בעבר, במקרה כזה, ובכל מקרה, לא ניתן להגיש אישום לאחר שחלפה שנה מיום שהוגשה הבקשה להישפט ואף אם מדובר בדוחות בהם הנאשם קיבל הודעה על ביצוע עבירה, הודעה "המכשירה את השרץ", ועל פיה לכאורה לא חלה התיישנות לאחר שנה (התיישנות שחלה מיום הגשת הבקשה להישפט). במקרה כזה, היה וחלפה תקופת ניכרת ממועד הדו"ח, והכוונה כשנתיים או יותר, יוכלו הנאשמים לטעון להגנה מן הצדק, לרבות עינוי הדין שנגרם עקב הימשכות ההליך.
למותר לציין כי המדובר בטיעונים משפטיים, ותובעי המשטרה לא יטו לקבל את הטיעונים, הן כנגד ההרשעה ואפילו לצורך הסדרי טיעון, וזאת משהוכשר המכשיר על ידי הרכב השופטים בבאר שבע. חשוב, איפוא כי נאשמים בעבירות המהירות (לרבות עבירת רמזור) יהיו מיוצגים על ידי עורכי דין שמומחיותם בכך, וזאת על מנת להגיע להסדר טיעון במטרה לחלץ את אותם נהגים מהרשעה או לחילופין מפסילה בפועל, ובכל מקרה מחיוב בנקודות, כאשר המדובר בעבירת קנס.