נהיגה בקלות ראש – מה שצריך לדעת

כאשר מדובר בתאונת דרכים בה נפגע אדם, התביעה המשטרתית נוטה להאשים את הנהג בעבירה שהגדרתה "נהיגה בקלות ראש" בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה.
מי שמורשע בעבירה כזו, חל לגביו עונש מינימום של 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל וכמובן יתכן ויוטל על הנהג עונש חמור יותר, הכל כפוף לויתקו, עברו, נסיבות המקרה, מידת הרשלנות והחשוב ביותר- חומרת פגיעת הגוף. מאידך, גם כאשר נאשם מואשם בעבירה שעונש המינימום בגינה פסילת רישיון נהיגה ל-3 חודשים, ניתן יהיה לסיים תיק כזה ללא אף יום פסילה בפועל או בפסילה מקוצרת; שוב, תלוי במכלול הנתונים הנ"ל וכמובן במידת המיומנות והניסיון שצבר הסנגור המייצג בתיק.
עם זאת, ניתן להאשים נהג המעורב בתאונת דרכים ברשלנות בדרגה נמוכה יותר והיא חוסר זהירות, עבירה המופיעה בתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. עבירה כזו אינה יוצרת חובת פסילה לשלושה חודשים מינימום ובית המשפט עשוי להימנע מהטלת פסילת רישיון נהיגה בפועל, ומאידך יתכן שגם בגין רשלנות נמוכה, עלול השופט להטיל פסילה בפועל ואף לתקופה ארוכה, וזאת בהתחשב בעבר תעבורתי מכביד ועיקר העיקרים במידת פגיעת הגוף שנגרמה כתוצאה מהתאונה.

משמעות חומרת החבלה במקרים של נהיגה בקלות ראש

כאשר נגרמת חבלה של ממש, והכוונה לחתך, שבר או תוצאה קשה יותר, עונש המינימום בעקבות התוצאה הינו גם כן 3 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל. ככל שהפציעה היא קשה יותר, כך העונש יוחמר. אם כתוצאה מהתאונה נגרם למשל מותו של אדם, העונש שיוטל יהיה פסילת רישיון נהיגה לתקופה של כ-10 שנים ומאסר בפועל לתקופה של שנה או במקרה הקל יותר, מאסר לריצוי בעבודות שירות לתקופה של עד 9 חודשים ופסילת רישיון נהיגה לתקופה קצרה יותר.
כאשר נהג מואשם בנהיגה בקלות ראש, לפי הסעיף המחמיר, היוצר חובת פסילה בפועל, הסנגור ינסה לשכנע את בית המשפט כי אין הצדקה לסעיף המחמיר ובאותה מידה, ניתן יהיה להאשים בחוסר זהירות בדרגה שאינה יוצרת חובת פסילה בפועל.

חומרת העבירה בנהיגות בקלות ראש

בדרך כלל, כאשר העבירה הספציפית שבה נהג מואשם רשומה ברשימת העבירות החמורות, הנקראת תוספת שנייה לפקודת התעבורה, במקרה כזה, סעיף האישום הכללי המתייחס לחוסר הזהירות, יהיה הסעיף המחמיר; רשלנות, בניגוד לסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, היוצר, כאמור חובת פסילה בפועל ל-3 חודשים.
אם נהג יואשם בעבירה שאינה רשומה ברשימת העבירות החמורות, לדוגמה: אי מתן זכות קדימה בצומת שלא בניגוד לתמרור, אלא לדוגמה לרכב הבא מימין. אם במקרה כזה התובע בכתב האישום לא יפרט נסיבות מחמירות של האירוע, אלא יסתפק בציון העובדה שרכב הגיע מימין ונפגע ובכך הנאשם הפר את זכות הקדימה שלו וכלי הרכב התנגשו, במקרה כזה הסנגור אמור לנסות ולשכנע את בית המשפט כי לא קמה הצדקה לסעיף המחמיר היוצר חובת פסילה בפועל ל-3 חודשים כאמור.
בכל תיק תאונה, אפוא, מואשם הנהג הן בסעיף הספציפי, לדוגמה אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לאור אדום ברמזור, עקיפה בדרך שאינה פנויה ולצידו יואשם הנהג גם בסעיף חוסר הזהירות, לפי שציינתי, בין אם הסעיף המחמיר ובין אם הסעיף המקל.
כאשר נהג מעורב בתאונת דרכים, למשל בצומת מרומזר, יוגש כתב אישום רק בהתחשב בעדות של מי שאינו מעורב התומך באחת הגרסאות, כאשר כל אחד מהנהגים המעורבים יטען, מטבע הדברים, כי חצה את הצומת באור ירוק.

התייחסות התביעה לעדויות במקרה של  נהיגה בקלות ראש

לעתים כאשר גרסת אחד הנהגים המעורבים נתמכת בעדות של נוסע ברכבו, עלולה התביעה המשטרתית להעמיד לדין, בהסתמך על אותה עדות, ובמקרה כזה, נטיית בתי המשפט, לאו דווקא לסמוך על אותה עדות. בפסיקה נמתחה ביקורת על עצם העמדה לדין, כאשר האישום אינו סומך על עדות אובייקטיבית.
עפ"י הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, אין להעמיד אדם לדין, אלא כאשר קיים סיכוי סביר להרשעה, באשר בית המשפט אינו זירת הימורים ואין לגרום לנאשם לעינוי דין ולחייב אותו להתגונן בפני אישום, כאשר מלכתחילה התובע המשטרתי לא התרשם כי קיים סיכוי סביר להרשעה.
בעקבות תאונת דרכים יכול קצין משטרה לשלול רישיון נהיגה לתקופה של 60 יום. במקרה כזה הסנגור אמור להגיש בקשה לבית המשפט לביטול השלילה ויתרה מכל, הסנגור יהיה רשאי להיות נוכח בשימוע ולטעון בשם מרשו.
חשוב גם להדגיש כי אמירת נהג חשוד בשימוע לפיה לדוגמה הוא מודה במיוחס לו, אינה יכולה לשמש נגדו, באשר השימוע אינו נחשב כחקירה וקצין השימוע אינו מזהיר את החשוד כי התגובה שלו עלולה להפליל אותו.
עפ"י פסיקה שניתנה ע"י בית המשפט העליון, השופט ניל הנדל, לא ניתן יהיה לעיין בחומר החקירה טרם הגשת כתב האישום ואז הסנגור יתקשה לטעון לגבי הראיות, היה אם יבקש את ביטול הפסילה. הסנגור, במקרה כזה, יפנה לשופט ויבקש ממנו ליידע אותו לגבי המסקנות העולות מעיון בחומר החקירה, מה גם שכאשר החקירה הסתיימה, לא קמה כל הצדקה עניינית למנוע מהסנגור לעיין בראיות, כפי שהדבר קיים בהליך שימוע, טרם הגשת כתב אישום. במקרה של שימוע טרם הגשת כתב אישום, התובע או הפרקליט אמורים ליתן בידי הסנגור את תמצית חומר החקירה, על מנת שהדבר ישמש אותו לצורך טיעונים בשימוע.

לכל שאלה וליעוץ מיידי ללא חיוב

חייגו עכשיו למספר:

03-5184567

או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם










    Call Now Button
    WhatsApp chat