נהגת הואשמה שפגעה בהולך רגל במעבר חציה ברחוב הרצל בעיר רמלה, בשעת צהריים.
לפי כתב האישום הולך הרגל שהיה בין שבע, חצה את הכביש משמאל לימין בכיוון נסיעתה.
הנאשמת לא האטה את רכבה שהתקרבה למעבר החצייה ולא נתנה זכות קדימה להולך רגל ופגעה בו.
כתוצאה מהפגיעה נגרם להולך הרגל שבר וחתך שנתפר.
בכתב האישום נכתב בנוסף כי הנאשמת לא האטה את מהירות נסיעתה בהתקרבה למעבר החצייה כנדרש, לא עצרה ולא נתנה זכות קדימה להולך הרגל ולאור זאת הוגש נגדה כתב האישום.
הנאשמת הואשמה בסעיפי אישום חמורים שמחייבים עונש של פסילת רישיון נהיגה לשלושה חודשים בפועל כענישת מינימום ולאור החבלות – התביעה עמדה על לא פחות מחצי שנה פסילת רישיון נהיגה בפועל, לצד רכיבי ענישה נוספים.
הנאשמת בת 50, אוחזת ברישיון נהיגה מזה 30 שנה ועברה התעבורתי נקי. לטענת הנאשמת אין לה חיים ללא רישיון נהיגה והיא סועדת את אביה חולה הלב.
למזלה של הנאשמת, אירוע התאונה צולם והוסרט על ידי מצלמה של נהג אשר התקרב למעבר החצייה.
במעבר החצייה במסלול הנגדי, נראים ילדים אשר חוצים את הכביש הלוך ושוב, כאשר לנאשמת לא היתה כל אפשרות להבחין בהם מבעוד מועד ואילו מעבר החצייה שבו נפגע הילד היה ריק מהולכי רגל.בכיוון הפוך לכיוון נסיעתה ועל פי שניתן היה לראות בצילום הוידיאו, חצה הילד את המעבר בריצה מהירה וללא עצירה, נפגע וחזר בריצה על עקבותיו, אל עבר המדרכה הנגדית כנשוך נחש, כמו חתול.
לאור זאת ולצד חישובים נוספים, טענתי כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת – הילד שנפגע התפרץ לכביש ובנס לא נפגע בפגיעה קשה בהרבה.
התביעה דחתה את הבקשה לביטול כתב האישום והסתמכה על חוות דעת הבוחן מטעמה, אך ביום בו נקבע התיק לשמיעת הראיות ולאחר הצגת טענותינו בשנית – חזרה בה התביעה מכתב האישום והנאשמת זוכתה מכל המיוחס לה.
