You are using an outdated browser. For a faster, safer browsing experience, upgrade for free today.

שכרות – זיכוי

– הנאשם הואשם בכך שנהג בשכרות וסרב לבצע מבחן מאפיינים ולמסור דם. יש לציין, כי הנאשם נעצר בגין עבירות תנועה אחרות, אשר אינן מצביעות על נהיגה בלתי זהירה ורק לאחר דין ודברים בין הנאשם לשוטרים, הבחינו אלו, כי נודף מפיו ריח אלכוהול. כמו כן ולאור התנגדות הנאשם, הובל זה לאת"ן, כאשר ידיו כבולות מאחורי גבו, ובשלב מאוחר יותר, כבלו גם את רגליו, לאור התנהגותו הפרועה. גם בשעת בדיקת המאפיינים היה הנאשם כבול באזיקים. בזכותו את הנאשם, מאשמת נהיגה בשכרות, קובע שופט התעבורה, ח. טובי:

"הנה כי כן, על מנת להוכיח, מעל לכל ספק סביר, היותו של נהג שיכור, אין די בריח אלכוהול הנודף מפיו אלא יש צורך במאפיינים נוספים המצביעים על היותו כזה כך שכל אדם מן היישוב יאמר שהוא שיכור".
עמ' 31 לפסק הדין לגבי סירוב לבדיקת דם ולבדיקת מאפיינים קובע השופט: "סעיף 64 (ב) לפקודת התעבורה קובע: הוראה זו מטילה חובה על הנוהג ברכב לבצע בדיקת שכרות כל אימת שנדרש לעשות כן על ידי שוטר ובלבד  שהוכחה סמכותו של השוטר לדרוש ביצועה. סמכותו של שוטר לדרוש ביצוע בדיקת שכרות, במקרה נתון, נתונה לו בהתקיים אחת

שכרות - זיכוי

משתיים אלה: או שהנהג היה מעורב בתאונת דרכים – או שהיה לשוטר חשד סביר כי הנהג שיכור. בכל מקרה שנהג אינו מעורב בתאונת דרכים – כבמקרה דנן – תנאי מוקדם לדרישה ליתן דם היא קיומו של "חשד סביר" כי אותו פלוני היה שיכור".

 

עמ' 34.
ועוד באותו עמוד:

 

"אין אני סבור שכל אימת שמפי נהג נודף ריח אלכוהול די בכך כדי לבסס חשד סביר כי המדובר בנהג שיכור, כאשר אין בנמצא נתונים אחרים המאששים זאת ואין צריך לומר כשהנסיבות האחרות שוללות זאת, אין להעלות על הדעת כי נהג אשר לגם להנאתו משקה אלכוהול בכמות המותרת ידרש (כך מחמת הריח הנודף מפיו) ליתן דם לבדיקה שהינה בדיקה פולשנית הפוגעת בחירותו של האדם".

 

ועוד בעמ' 36:

 

"עינינו הרואות כי אף על פי הנחיות המשטרה חשד סביר מתקיים רק על סמך בדיקת מאפיינים חיצוניים על פי הטופס האמור ואין די בריח אלכוהול על מנת להקים חשד סביר.

 

לגבי סירובו לבצע בדיקת מאפיינים – בשלב זה היה הנאשם כפות באזיקים, למרות תחינותיו בפני השוטרים שיורדו מעליו, השופט קובע, כי לא ניתן לבצע את הבדיקות המתאימות כאשר ידיו של הנאשם כפותות מאחורי גבו ולכן, בדיקה כזו היא חסרת כל ערך ראייתי. לאור האמור לעיל ולאור פריכות נוספות בגרסת התביעה, מזכה בית המשפט את הנאשם מכל האשמות המיוחסות לו".

– ת"פ (ת"א) 1933/00, מ"י נ' שקוי איתן, החלטה מיום 5/11/02, טרם פורסם.

להמשך קריאה

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
 

לכל שאלה וליעוץ מיידי ללא חיוב

חייגו עכשיו למספר:

03-5184567

או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם









Call Now Button
WhatsApp chat