נהיגה בשכרות: 34.קכו. שכרות – מאפיינים גרועים – ריח אלכוהול חריף – ללא בדיקה מדעית – אין די בכך להרשעה – זיכוי –

 שופטת בית המשפט לתעבורה בירושלים ר. זוכוביצקי זיכתה נאשם מעבירת שכרות בקובעה כי:

"בנסיבות כאלה, בהן לא בוצעה בדיקה מדעית של שכרות וקיים ספק באשר לאופן התנהגות הנאשם קודם תפיסתו ולאחר מעצרו. לא די לי בריח החריף שעלה מפיו ובדברים הרשומים בדוחות המאפיינים, וכפי שקבע כב' השופט טימן בפסק דין ע"פ (תל-אביב-יפו) 70394/00 יעקוב נומדר נ' מדינת ישראל. תק-מח 2000(2) 9504, עמ' 9505-9506:

"השופט קמא הרשיע את הנאשם על סמך עדויות השוטרים, כי נדף מפיו ריח חזק של אלכוהול, ועל סמך התנהגותו האלימה, חסרת הסבלנות, המתגרה והמוזרה, והתרשמות הקצין, כי עיני המערער "מבריקות"…

לא אוכל להסכים עם השופט הנכבד קמא, כי אלה הן הראיות המספיקות לצורך הרשעה, בעבירות שעניינן נהיגה בשכרות.

התביעה הכללית – היא זו החייבת להביא בפני ביהמ"ש, ראיות המוכיחות, מעבר לספק סביר, את אשמתו של הנאשם. וגם התנהגותו של המערער, איננה מספיקה כדי לשכנע מעבר לכל ספק סביר, בדבר שכרותו של הנאשם…" (הדגשות שלי ר.ז.).

במקום בו אין ראיות אובייקטיביות מדעיות לשכרות על בית המשפט להיזהר שבעתיים, על כן ועל סמך הזיכוי הקודם מחמת הספק בשל החשש לטעות בזיהוי ועל סמך הטעמים שצויינו שם אני מזכה את הנאשם מחמת הספק גם מעבירה של נהיגה בשכרות".

–פל 628/05 (תעבורה י-ם) מ"י נ' ליאון רועי, פס"ד מיום 03.02.08.

 

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן