שופט בית המשפט לתעבורה בת"א, ש. איזקסון, מזכה נהג מאשמה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים וזאת, מאחר ולדבריו, עד התביעה "עשה את כל הטעויות האפשריות במסגרת מילוי תפקידו באותו מעמד". עד התביעה שהינו סייר משטרתי, לא הביא את הנאשם לתחנת המשטרה והסתפק בהבטחתו של אדם אחר שיחזירו לביתו בשלום. לפיכך, לא נבדק הנאשם בבדיקות השכרות המחויבות עפ"י חוק. בנוסף, לא עכבו השוטר לחקירה ולא מילא טופס מאפיינים או גבה ממנו עדות. כמו כן, העיד עד התביעה, כי באירוע נכח שוטר נוסף, אך משום מה, לא הופיעו שמו ופרטיו בדו"ח ובכך, נפגעה זכותו של הנאשם לחקרו במטרה להוכיח את גרסתו. עם זאת, מרשיע השופט, לאור עדויות עדי התביעה, את הנאשם בנהיגה בחוסר זהירות, עפ"י תקנה 21 (ג) לתק' התעבורה.
– ת' 36714/00, מ"י נ' ירבק ניר, טרם פורסם, החלטה מיום 22/1/02.
34.כז. שכרות – (לחומרה)
– אין צורך בממצאים של בדיקת דם דווקא, כדי להוכיח מצב של נהיגה שכרות. כבר נקבע בעבר, שריח של אלכוהול או התנהגות, יכולים אף הם להעיד על שכרות. יש להתייחס לדרך הראייה המדעית, כאל כלי עזר בלבד.
– ע"פ 140/98, אליהו חוג'ה נ' מ"י, טרם פורסם, הסניגור 19, אוקטובר 98', עמ' 14.
