על התנהגות נאותה בבית המשפט

הנהג שהתפרע בבית המשפט 

 

כפי שהדמוקרטיה זכאית להגן על עצמה, כך זכאית המערכת השיפוטית להגנה ממי שמביע תרעומת על ההליך המשפטי באופן פוגע ולא הולם. הכוח לעצור מתפרעים ונאשמים נמצא כמובן בידי השופט. אך כאשר אדם מתפרע בעת דיון בבית המשפט, מוגבל כוחו של השופט לאוסרו, כי החוק מחייב קודם כול להזהיר אותו, ובעניין זה מתקיים הכלל, שלפיו אין עונשין אלא אם כן מזהירים.

 

אדם הובא לדין בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביבי והואשם בעבירה של אי-ציות לאור אדום ברמזור. הוא הורשע בדין והוטל עליו עונש. כשהוקרא גזר הדין התפרץ הנאשם כלפי בית-המשפט במילים: "כולכם רמאים וגנבים. איזה מדינה ואיזה בית-משפט". בית-המשפט עשה שימוש בסמכות המותרת לו על פי דין, והטיל על הנאשם בו במקום עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל. הודעה על הטלת העונש הועברה כנדרש לנשיא בית-המשפט העליון ובמקביל עתר פרקליט הנאשם לבית-המשפט העליון לבטל את העונש או להקל בו. הנאשם יוצג על ידי משרדנו.

 

על התנהגות נאותה בבית המשפט

 

נשיא בית-המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, פסק כי לפי חוק בתי-המשפט ניתן לאסור לתקופה של שלושה חודשים אדם שבעת הדיון בביהמ"ש התנהג בדרכי אלימות או איומים, או בדרך פרועה או מבישה, או הקים רעש כדי להביע את דעתו על פעולה משפטית או על החלטה של בית-המשפט, או הפריע בדרך אחרת לדיונים.

 

עם זאת הדגיש הנשיא, כי החוק אינו מאפשר הטלת המאסר אלא אם קודם לכן התרה בית-המשפט באותו אדם שיפסיק להתפרע והוא לא שעה להתראה. הסמכות להעניש קיימת אך ורק אם האדם הוזהר ולא חדל ממעשיו. אין סמכות ענישה כלפי אדם בשל התנהגות חד פעמית, שלגביה לא הושמעה התראה, וממילא, בלא השמעת ההתראה, אי אפשר להסיק כי אותו אדם אינו נעתר לה. כן הדגיש שמגר, כי יש סמכות להעניש על פי הוראת הדין, אפילו ההפרעה נעשתה לאחר סיום הדיון, אך כיוון שבמקרה זה לא נרשם בפרוטוקול כי ניתנה התראה כלשהי, וכי הנאשם התעלם ממנה, לא קמה הסמכות להטיל עונש המאסר. העונש בוטל אפוא והנהג המתפרע שוחרר. בשולי הדברים הוסיף השופט שמגר, כי אין מניעה להגשת כתב אישום בדרך המקובלת.