להלן ציטוט הפרק בפסה"ד המתייחס לשכרות במלואו וזאת מפאת חשיבות ההחלטה: "10. לנאשם יוחסה גם עבירה של נהיגת רכב בהיותו שיכור ותחת השפעת משקה אלכוהולי, לפי סעיפים 62 (3) ו- 38 (1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961, ותקנות 26 (1) ו- (2) ו- 169 ב' (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961. […]
3) הרשעה בהריגה לאור כל האמור לעיל, נהיגה במצב של שכרות, ברמה בה היה נתון המערער עובר לתאונה, מהווה עשיית מעשה תוך גילוי של "פזיזות" כלפי תוצאותיו; ובמקרה דנן – המשמעות היא, נשיאה באחריות לקיפוח חייו של המנוח במסגרת עבירה של הריגה. ההרשעה כ"נהיגה בזמן שכרות" כאמור, לענין העבירה של "נהיגה בשעת […]
1) פזיזות הלכה פסוקה היא, כי לצורך הרשעה בעבירה של הריגה – לרבות כאשר זו נגרמת בתאונת דרכים – די בהוכחת הלך נפש של "פזיזות"; ומשמעותה של זו היא – נטילה מודעת של סיכון בלתי סביר, מתוך אדישות לאפשרות ממשית של פגיעה בחייו או בשלמות גופו של אחר, או מתוך תקווה שתוצאה כזו לא […]
2) לאור כל האמור לעיל, אין למצוא פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי די בתוצאות הבדיקה המעבדתית ובהתרשמותו של הבוחן המשטרתי, כדי לקבוע, במידת הוודאות הראויה, שהמערער היה נתון במצב של "שכרות" בעת התאונה. לעניין שכרון ו"פזיזות" קבע השופט קדמי כי "לעניינה של עבירת נהיגה בזמן שכרון לפי סעיף 62 (3) לפק' די בקביעה […]
התביעה לעשות אילו ביקשה מן העד להתייחס בצורה ישירה ומסוימת ל"ליקויים" שההגנה מדברת בהם. ברם, ד"ר גופר לא נחקר בחקירה שכנגד, על התבטאותו הכללית בדבר ביצוע הבדיקה ב"פיקוחו"; ובנסיבות הענין, יש בכך כדי להשמיט את הבסיס מתחת לטענות ההגנה בדבר אי קבילותן של תוצאות הבדיקה. כזכור, ב"כ המערער לא הסתפקה בתקיפת אמינותן של תוצאות […]
– מפאת חשיבות הדיון בשאלת הוכחת השכרות מצוטטים נימוקי השופט במלואם בעמ' 14 עד 17 לפסק הדין: "הוכחת השכרות 1) אכן, משקבע מחוקק המשנה בתקנה 169 ח' לתקנות כיצד יש לבצע בדיקת דם לקביעת שיעור האלכוהול המצוי בו, חובתה של התביעה היתה – אם ביקש להוכיח "שכרות" בדרך זו – להראות כי נוהל הבדיקה […]
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם
