זהירות הינשוף!

להאזנה:

 

הינשוף הוא לא רק עוף לילה דורס,אלא גם מכשיר ללכידת נהגים החשודים בשכרות,ששאלת מהימנותו עמדה במרכזה של סערה משפטית,שטרם נסתיימה.עד שתוכרע הסוגיה סופית,מומלץ לנהגים להיזהר מהינשוף האורב להם בלילה.(27.10.10)

הינשוף צד את טרפו בשעת לילה,בחושך ובשקט מוחלט.על-פי המיתולוגיה היוונית,הופעתו של הינשוף היא בבחינת אות וסימן לבשורות רעות. שמו של העוף ניתן לו בגין קולות הנשיפה אותם הוא משמיע ובנוסף השם "ינשוף" נגזר מהמילה "נשף" שפירושה "לילה". לא בכדי נקרא המכשיר בו עושה המשטרה שימוש ללכידת נהגים החשודים בנהיגה בשכרות בשם "ינשוף". מכשיר הינשוף,אשר לתוכו מתבקשים הנהגים לנשוף על מנת לבדוק עם אמנם חטאו בנהיגה בשכרות, נעשה בו שימוש,מטבע הדברים,לרוב בשעות הלילה המאוחרות וזאת כאשר המשטרה אורבת לציבור הנהגים (הצעירים בדרך כלל) היוצאים מבילוי בפאבים ומועדונים למיניהם. הינשוף הינו פטנט אשר מודד את ריכוז האלכוהול הקיים מתוך ליטר אוויר של הנבדק. הפלט המוצג לשוטר כביל בבית המשפט ויכול להרשיע את הנהג בגין עבירת נהיגה בשכרות. קיימים גופים הטוענים כי הפטנט אינו מדויק אך יחד עם זאת, נכון להיום, כאמור, הבדיקה כבילה בבית המשפט.

זהירות הינשוף!
זהירות הינשוף!

שאלות המהימנות

בימים האחרונים עברה שאלת מהימנותו של המכשיר טלטלה משמעותית,משנקבע ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים,בהרכב שלושה שופטים(עפ"ת 25457-04-10 מ"י נ' עינת מלכה עוזרי,פסק דין מיום 14.10.10),כי יש לקבל את עמדת המשטרה לפיה ניתן לסמוך על ממצאי המכשיר מכמות של 290 מיקרוגרם וזאת בניגוד לפסק הדין שניתן קודם לכן,בהרכב מיוחד של שלושה שופטי תעבורה בירושלים(ת' 11893/07תעבורת ירושלים) מ"י נ' עינת מלכה עוזרי,פסק דין מיום 7.3.10)לפיו ניתן לסמוך על המכשיר רק מכמות של 400 מיקרוגרם.החוק אינו אוסר על אדם לנהוג לאחר צריכת אלכוהול,שכן זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.לכן,נקבע בחוק כי רק מכמות של 240 מיקרוגרם (בערך שליש עד חצי בירה לאדם השוקל כ-75 ק"ג) הנהיגה ברכב תחשב לנהיגה בשכרות.המשטרה קבעה בזמנו שולי ביטחון ואכפה את הציות וההוראה החל מ-255 מיקרוגרם.לאחר מכן ובעקבות חוות דעת של ד"ר שלמה אלמוג,מנהל המעבדה לטוקסיקולוגיה במרכז הרפואי שיבא בתל-השומר לפיה ניתן לסמוך על מהימנות ממצאי המכשיר החל מ-290 מיקרוגרם,אימצה המשטרה את חוות הדעת של ד"ר אלמוג והחלה לאכוף מכמות זו.משהועלו השגות רבות לגבי מהימנות המכשיר,התכנס,באופן חריג וחסר תקדים,הרכב של שלושה שופטי תעבורה בירושלים,אשר שמע מומחים רבים מטעם התביעה וההגנה ובפסק דין ארוך ומפורט,קבע שולי ביטחון רחבים לפיהם לא בטוח לסמוך על ממצאי המכשיר כאשר מדובר בכמות הפחותה מ-400 מיקרוגרם.

אלפי תיקים בהמתנה

בתקופת הביניים שלאחר פסק הדין של בית המשפט לתעבורה ועד פסק הדין במחוזי ירושלים הוקפאו אלפי תיקים בהמתנה לתוצאות פסק הדין בערעור. בתקופה זו מצאו חלק מהשופטים להקל בעונשם של נהגים וזאת בהתחשב בפסק הדין שניתן בהרכב שופטי התעבורה,בעוד שחלק גדול מהנאשמים העדיפו לקחת סיכון ולהמתין להחלטה סופית בסוגיית מהימנות המכשיר.נכון להיום,העמימות המשפטית נותרה בעיניה.התיק בעניינה של מלכה עוזרי,אמור לחזור לערכאה הראשונה לצורך גזירת העונש.לאחר מכן הסנגור יוכל להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וזאת על מנת שבית המשפט העליון יקבע בפסק הדין סופי,המחייב את כל הערכאות,אם אמנם ניתן לסמוך על מהימנות המכשיר בכמויות האלכוהול דלעיל.ייתכן גם שבין לבין,הנאשמת וסנגורה,יגישו ערעור לבית המשפט המחוזי על העונש שייגזר על ידי שופטי התעבורה אליהם אשר זיכו את מלכה עוזרי ואמורים לגזור את עונשה בעקבות הרשעתה בבית המשפט המחוזי.ועל כך נאמר:"זה לא נגמר,זה רק מתחיל".הסניגור צריך לשקול,שמא מן הראוי להשאיר את המצב המשפטי כמות שהוא,שכן הדבר יאפשר לסניגורים העוסקים בכך לנסות ולתקוף שוב את מהימנות המכשיר בפני שופטי התעבורה השונים ברחבי המדינה.למותר לציין כי הסנגורים יחסמו מלעשות כן אם ובית משפט העליון ייתן החלטה בעניין.על-פי הקריטריונים בפסיקה,בית המשפט העליון לא ידון בתיק שכבר נדון בערכאת ערעור,אלא אם המדובר בשאלה משפטית הנוגעת לכלל הציבור.אין ספק שאכן כך המצב במקרה זה,שכן הסוגיה נוגעת לכלל הציבור,אך משאמר בימ"ש המחוזי את דברו,לאחר שדן לעומק בפסק הדין הארוך והמפורט של בימ"ש לתעבורה,ייתכן ששופט בית המשפט העליון ידחה את בקשת רשות הערעור בנימוק שאין מקום לערעור שני בסוגיה.

אלפי תיקים בהמתנה
אלפי תיקים בהמתנה

 

לתקן את החוק

בזמנו פניתי למשרד המשפטים בהצעה לתיקון החוק שלטעמי הינו דרקוני,שכן על פיו מי שחטא בחריגה כלשהי מהכמות המותרת דינו להיפסל מלנהוג לשנתיים ימים כענישת מינימום.מדובר,כאמור,בהוראת חוק דרקונית ובלתי הוגנת בעליל,מה גם שמצד אחד החוק אינט אוסר על נהיגה לאחר צריכת אלכוהול בכמות כלשהי ומאידך אין לנהג הכלים לדעת האם עבר את הסף המותר.נוסיף לכך שאלכוהול אינו רק משכר אלא גם משקר.בפסק הדין שכתבו שופטי התעבורה בעניינה של מלכה עוזרי,ביקרו השופטים את הדרך הלא ראויה בעליל בה נקטה המשטרה בבחינת "נעשה ונשמע".דהיינו,קודם נכנס המכשיר לשימוש,מבלי שעבר אישור של מכון תקינה,ורק לאחר מכן,ובחלוף 10 שנים מיום שהחלה המשטרה לעשות שימוש במכשיר,נדונו שאלות טכניות ומקצועיות לגבי מהימנות התוצאה ע"י בית המשפט,למרות שזו לא אמורה להיות מלאכתו של בית המשפט באשר שופטי התעבורה בהשכלתם המשפטית אינם אמורים לשמש כועדת מומחים לגבי מהימנות המכשיר,שלא לדבר על עינוי הדין שנגרם עקב הימשכות ההליכים כפי שפורט לעיל. קיימת הצעת חוק על פיה כל מכשיר אמור לעבור בדיקה ע"י מכון תקינה,דבר שימנע את האפשרות לקיים הליכים משפטיים לעניין שאלת המהימנות.

לתקן את החוק
לתקן את החוק

 

להקל בעונש

על מנת להתמודד עם נטיית חלק משופטי התעבורה והשופטים בערעור להטיל,בכל מקרה,את עונש המינימום של שנתיים פסילת רשיון הנהיגה בפועל, פניתי בשעתו למשרד המשפטים והצעתי תיקון לחוק(הצעתי זכתה לתמיכה ע"י ועדת התעבורה של לשכת עורכי הדין).לפי הצעתי,יתוקן החוק כך שיצוין במפורש כי ניתן להקל בעונש בהתחשב,בין השאר,בכמות האלכוהול ומידת ההשפעה על הנהג.במכתב תשובה שקיבלתי ממשרד המשפטים,צויין על-ידי היועץ המשפטי של המשרד,כי אכן יש מקום להטיל עונש קל בהרבה על מי שחרג במידה לא משמעותית מהכמות המותרת.יצוין גם,כי אכיפה בנושא נעשית במגמה ללכוד עבריינים ולאו דווקא במגמה למנוע עבריינות וזאת בהיעדר הוראה המחייבת את בעלי הפאבים והמועדונים להציב שילוט מאיר עיניים המזהיר מנהיגה בשכרות כפי שהדבר נעשה לגבי העישון. בנוסף,לדעתי ראוי לבצע תיקון חקיקה לפיו,אדם אשר יבקש לקבל רשיון להחזקת עסק בו נמכר אלכוהול יחוייב בהתקנת מכשירים לבדיקה עצמית וזאת על מנת להסיר מכשול בפני עיוור.לא אוכל להתייחס כאן לשאר מכשירי האכיפה בהם המשטרה עושה שימוש.הכוונה למכשיר הממל"ז,הדבורה ומצלמת המולט נובה,אשר אמורים למדוד חריגה במהירות.אסתפק ואומר כאן שהמכנה המשותף לגבי כולם הוא שבהיעדר כיול,ממצאי המכשיר אינם מדויקים וזאת לאור פסיקת בתי המשפט המחוזיים.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
 

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

משרד עורכי דין אילון אורון

עו"ד אילון אורון הינו אחד מעורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי התעבורה ברחבי המדינה מזה למעלה מ-40 שנה.

משמש יו"ר (משותף) של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין.

הרצה רבות במסגרת שונות בתחום. מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה, רדיו בנדון.

כתב לאורך השנים מאמרים בכל אחד מהעיתונים היומיים, ומשמש אוטוריטה בתחום.

בנוסף אף הוציא לאור מספר ספרים בתחום, לרבות אנציקלופדיה המונה עשרות אלפי ערכים הנוגעים למשפטי התעבורה.

במשרדו עורכי דין המסייעים לו ואשר התמחו בתחום מזה שנים רבות, כולל שני בניו.