מדריך לנהג

להאזנה:   קנית אופניים חשמליים חדשים לילד? לא יכול לזוז מטר בלי הקורקינט החשמלי? בימים אלו קיבלה ועדה מיוחדת של הכנסת את תיקוני החקיקה בנוגע

הנדון: תגובה על תיקון תקנות התעבורה על פיו, כאשר הולך רגל עומד על סף המעבר, על הנהג להיעצר על מנת לאפשר לו לחצות המדובר בתיקון

נהג אוטובוס (ג'אבר, ע.פ. 737/81) נסע ברח' רוקח בתל אביב מכיוון הרצליה לכיוון הים. כשהגיע בסמוך לגני התערוכה, התכוון לפנות שמאלה בצומת. הנהג בלט עם

להאזנה:   מקרה שנדון בבית המשפט העליון עסק בעניינו של נהג צעיר, אשר נהג ברכבו באחד מהעיקולים בכביש 70 בין צומת תמרה לצומת שפרעם. על-פי העובדות

נהג, שמודע לסכנה כלשהי ובכל זאת מסתכן ביודעין בתקווה ש"לי זה לא יקרה", וגורם ברשלנותו זו לתאונת דרכים קטלנית, יואשם בהריגה – עברה מסוג פשע

להאזנה:   סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון,[1] כשהשופט מאיר שמגר דן בבקשה למתן רשות ערעור על פסק דין, שעסק בתאונה שנגרמה בשל חוסר מיומנות

כאשר נהג נקלע למצב חירום שלא הוא גרם לו ושנוצר לא באשמתו, בית המשפט יתחשב בדרך-כלל במצוקה שנקלע אליה הנהג, גם אם הנהג התנהג שלא

משאית עלתה על הכביש פנוי מדרך עפר, נהגת נהרגה – הנהג הורשע אולם, לעגלה עצמה היו אורות קטנים ולא ניתן היה להבחין מיד כי המדובר

נהג של רכב גורר יצא בלילה משדה חקלאי  שבו עבד. הוא פנה שמאלה אל כביש דו-נתיבי. תוך כדי ביצוע הפנייה חסם עם רכבו, הגורר והנגרר,

המבחן שבית המשפט נוקט אותו על מנת לקבוע אם נהג אחראי לתאונה אם לאו הוא מבחן "האדם מן היישוב". המונח "האדם מן היישוב" החליף בתיקון

בית-הדין הצבאי פסק, כי הנאשם נהג אמנם את רכבו במהירות סבירה של 30 עד 35 קמ"ש, אך משום שלא הוכח ליקוי ברכב, ההתהפכות עצמה היא

המקרה נדון בבית-הדין הצבאי. הנאשם בתיק היה קצין בדרגת סגן שקיבל הודעה שהג'יפ שבו נהג דרך קבע התקלקל בצומת אשדוד מבלי שיש אפשרות להתניעו. מיד

בביטוי "תאונה מדברת" הכוונה היא לנסיבות, אשר מצביעות על אחריות לתאונה מצד אחד הנהגים. נסיבות אלו מוגדרות בלשון המשפטית כ"דבר מדבר בעדו". בנסיבות אלו  ייחשב

ג.1. התאונה הרגילה ו"התאונה המדברת": ג.1.1. כללי:   כאשר מגיע תיק תאונה לידי תובע משטרתי או לידי פרקליט, (במקרה, שהחשוד הוא שוטר או כאשר מדובר

להאזנה:   אדם צעיר נהג ברכב פרטי מעפולה לחדרה, בכביש מס' 65, כשברכבו ישבו ארוסתו ואמה. הצעיר הסיע את חמותו לעתיד ואת בחירת לבו לבית

נוסף לחובות המוטלות עליך על פי החוק בנוגע לאי הזזת הרכב, הזעקת שירותי הצלה והזדהות, יש להיזהר מלהודות באחריות לאירוע התאונה, משום שזו עלולה להיות

ב. הנצחת זירת התאונה וכללי התנהגות לשמירת זכויותיך כמעורב בתאונה: ב.1. הנצחה עצמית של זירת התאונה: עדיף, כי תהיה מצויד בכל נסיעה, לא רק בספר

להאזנה:   אם התאונה מוגדרת כתאונת דרכים עם נפגעים, הגישה כלפי הנהג תהיה מחמירה יותר. לדוגמה, נהג שמעורב בתאונה שבה הנזק הוא לרכוש בלבד והוא

יש לתת משקל רב למשך הזמן שחלף ממועד אירוע התאונה ועד למועד הגשת התלונה בשעה שבאים להחליט בשאלה האם לפתוח בחקירה אם לאו, בתאונה של

להאזנה:   בבית המשפט המחוזי בתל אביב הועמד לדין נהג רכב פרטי. על פי כתב האישום, הנאשם נהג את רכבו ברחוב יפת ביפו מדרום לצפון. בהגיעו

להאזנה:   כאשר נהג פוגע בהולך רגל, והולך הרגל נפטר מיד, לא יורשע הנהג בעברת ההפקרה אפילו אם "הפקיר" את המנוח והמשיך בדרכו.   דוגמה

שופט התעבורה ברחובות חיים גמזו זיכה את הנהגת מאשמת גרימת המוות וזאת עקב הספק שנוצר בלבו, שמא הנהגת רק פגעה בהולכת הרגל ורכב אחר גרם

שמעה חבטה והמשיכה בנסיעה – הורשעה בהפקרה נהגת בת 25 נהגה ברכב מסוג טרנזיט בכביש תל אביב-אשדוד, מצפון לדרום, והתקרבה לגשר ראשון, בסמוך לרמת אליהו.

בסעיף 64 לפקודת התעבורה קיימת הוראה מחמירה הקובעת עונש של עד שבע או עד תשע שנות מאסר לנהג שהיה מעורב בתאונת דרכים שגבתה נפגעים והפקיר

בבית המשפט העליון, בפני השופטת דורית בייניש, נדון אירוע חריג של תאונת דרכים קטלנית. המערער, אבי שריקי, נהג ברכבו בשומרון בכיוון היישוב אלפי-מנשה. במהלך הנסיעה, בשעת

החובה להגיש עזרה חלה לא רק על נהג המעורב בתאונה אלא גם על כל נהג המגיע באקראי למקום התאונה, לאחר שזו התרחשה. בהקשר לכך, ראוי

יד.1.2. חובת הנהג המעורב בתאונה:   המחוקק ובתי המשפט מתייחסים בחומרה להתנהגות לא נאותה של נהג לאחר תאונת דרכים. נהג המעורב בתאונת דרכים עם נפגעים חייב:

חובת הזדהות ומסירת פרטים:   נהג המעורב בתאונת דרכים חייב בכל מקרה להזדהות בפני הנהג הנוסף אשר מעורב בתאונה. זאת, גם אם מדובר רק בתאונה

אם דוח חנייה נרשם ע"י שוטר, למשל על חנייה בתחום מעבר חצייה, חנייה בתוך צומת או בסמוך לקו הפרדה רצוף, חנייה לצד רכב אחר וכד'–

להאזנה:   השופטת בן עיתו דנה בערעורו של נהג אשר פגע באופן קשה בהולך רגל קשיש שחצה את הכביש לפניו.[1] השופטת קבעה כי נכון שקיימת

כאשר קיימים נתונים, לפיהם הולך-רגל חצה חלק מהכביש בהליכה, ובהמשך החל לרוץ, לא מוצדק להרשיע נהג רק על-בסיס "חישוב ממוצע" – היינו חישוב הכולל ממוצעי

נהג רכב פרטי נסע ברמת גן מכיוון כפר היישוב לכיוון תל אביב.[1] במהלך הנסיעה, ליד רחוב המעגל, פגע הנהג למוות בהולכת רגל אשר חצתה את

להאזנה:   התנהלות עקב מצב חירום ישנם מצבים, שבהם מעמיד הולך הרגל את הנהג בפני מצב חירום. לעתים, בשל אותו מצב חירום, נכשל הנהג בניסיון

להאזנה:   סיפור מקרה בבית המשפט לתעבורה בחיפה, בפני השופט יגיב פוקס, הואשם נהג בפגיעה למוות בהולך רגל. התביעה טענה, כי במהלך הנסיעה ברכבו ברחוב

מהו דינו של  הנהג שהולך רגל נפגע על-ידי רכבו במהלך חציית כביש שלא במעבר חצייה ? בנסיבות כאלו, התביעה לא תראה את הנהג הפוגע כמי

להאזנה:   פגיעה בהולך רגל במעבר-חצייה עשויה להוביל, במרבית המקרים, להגשת כתב אישום נגד הנהג הפוגע. התביעה מתייחסת למעבר החצייה כאל "קודש הקודשים" – מבצרו

דוגמה: הנהג נכנס למעבר חצייה בעת שחצו הולכי רגל – זוכה נהג הועמד  לדין  בבית  המשפט  לתעבורה  בת"א  בפני השופט גבריאל שטרסמן. [1] השוטר האשים את

יב.1. כללי:   לפי תקנה 67 לתקנות התעבורה, אם נהג מתקרב למעבר חצייה ומבחין בהולכי רגל חוצים במעבר, הוא חייב לאפשר להם לחצות בבטחה ואם

שיטת האכיפה: המשטרה אוכפת את אי הציות להוראות החוק המגבילות את המשקל על ידי הצבת משקולות בצדי הדרכים ועצירת כלי הרכב לבדיקות פתע. כמו כן,

י.1. כללי:   חריגה מהמשקל המותר היא בגדר עברת קנס, זאת כאשר החריגה אינה עולה על 25% מהמשקל הכולל המותר.   ניתן להבחין בין שלושה

בבית המשפט לתעבורה ברמלה, בפני השופט אבינועם הדר, נדונה באופן מעמיק סוגיית אמינות מכשיר המרו"מ.[1] לאחר שהשופט שמע עדים מומחים מטעם התביעה וההגנה, הוא הגיע

לצורך מדידת הרווח בין כלי רכב עוקבים בהתחשב במהירות נסיעתם, הכניסה המשטרה לשימוש מכשיר הנקרא מרו"מ (מד רווח ומהירות). למכשיר זה, מוצמדת מצלמה אשר מצלמת

נהג אשר מבחין בעצירת הרכב שלפניו, זקוק לזמן תגובה על מנת לבלום ולהיעצר מבלי לפגוע ברכב שלפניו. זמן תגובה הוא המרחק, שהנהג עובר מהרגע שבו

המקרה נדון בבית המשפט העליון ועסק בערעורו של נהג על שהורשע בפגיעה מאחור.[1]המערער נהג באוטובוס אגד ביום חורפי וסוער ברמת הגולן. הוא התכוון לנסוע לכיוון

י.1. כללי:   כ-31% מסך תאונות הדרכים בארץ נגרמות בשל התנגשות חזית באחור ומרבית תאונות חזית אחור, סיבתן העיקרית היא אי-שמירת מרחק.[1] יחד עם זאת,

טענה זו נדונה בבית המשפט לתעבורה ברמלה בפני השופט ירון לוי.[1] השופט פסק, כי תכלית התקנה היא להגן על שלום הציבור מפני הסכנה שבנהיגה בשכרות,

תקנה 169 לתקנות התעבורה מפרטת את ההסדרים הנוגעים לבדיקת רמת האלכוהול בגופו של הנהג. מדובר בבדיקת דם, אשר נעשית במעבדה בבית-חולים או בבדיקת נשיפה אשר

כדי להוכיח עברה של נהיגה בשכרות יש לשכנע את בית המשפט כי הבדיקה לגילוי אלכוהול נעשתה כדין. כאשר מתעורר ספק לגבי ממצאי הבדיקה, התוצאה תהיה

עברה נוספת מתרחשת, כאשר הנהג מסרב להיבדק בדיקת דם או בדיקה אחרת, למשל בדיקת נשיפה. זאת, על מנת לבחון האם אכן מדובר בנהג שיכור. במקרה

להאזנה:   מטעם התביעה, העיד השוטר רושם הדוח אשר תיאר את האירוע. לדבריו, גרם הנאשם לפקק תנועה, ועל-כן הוא ביקש ממנו שיפנה את המקום. הנהג

אם מדובר בשוטר במדים או לחלופין בשוטר שהזדהה באמצעות תעודה כשוטר חייב נהג לציית מיד לכל הוראה של שוטר בכביש לחלופין. עצם הוויכוח עם השוטר

במקרה של נהיגה ללא תעודת ביטוח חובה, הנהג יזומן למשפט ולא תהיה לו אפשרות לפטור עצמו מתשלום בררת הקנס, אפילו אם מדובר בתקופה קצרה שבה

בהתאם למצב המשפטי כיום יש להבחין בין שלושה מצבים עיקריים:   כאשר רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או שניהם גם יחד אינם תקפים לתקופה של עד

בבית הדין הצבאי לערעורים נדון ערעור הפרקליטות הצבאית בפני השופט סגן אלוף עזרא קמא (המכהן גם בבית המשפט המחוזי בירושלים ונחשב כמומחה בדיני תעבורה). הערעור

בית המשפט העליון זיכה נהג שערער אליו  לאחר שהואשם בשימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה.[1] בבית המשפט לתעבורה טען הנהג כי לא דיבר בטלפון אלא

המשטרה משקיעה מאמצים רבים על-מנת לאכוף את אי הציות להוראה בחוק האוסרת שימוש בטלפון נייד ללא דיבורית, תוך כדי נסיעה. העונש בגין עברה זו הנו

בדרך כלל, במקרה של תאונה התובע המשטרתי יעמיד לדין את הנהג אשר סטה מקו נסיעתו. לכאורה, ברור שרק אחד מהם סטה ממסלולו, בעיקר במקרים שבהם

להאזנה:   בדרך כלל, שיטת האכיפה היא אכיפה מזדמנת.זאת, כאשר במקרים רבים הרכב אשר זכותו מופרת הנו רכב המשטרה. גם לעניין זה כדאי לזכור את

כללי: בסעיף 47 לתקנות התעבורה מפורטים איסורים הנוגעים לעקיפות מסוכנות. עברת העקיפה החמורה ביותר הנה עקיפה בדרך שאינה פנויה. עברה זו מנויה בתוספת הראשונה והרביעית

להאזנה:   במקרה שנהג נכנס לצומת שבו מוצב תמרור "עצור" או תמרור "תן זכות קדימה", ולאחר מכן הוא מעורב בתאונת דרכים שנבעה מאי-הציות להוראות התמרור,

  בפסק-דין נוסף, שניתן לאחר פסק הדין שלעיל, נדרש שוב השופט מודריק לסוגיה זו[1], בעניינו של נהג אחר. כאן, הוא חוזר בו מקביעותיו בתיק הראשון.

ראויים לציון שני פסקי דין סותרים הנוגעים לחובה לעצור עצירה מוחלטת על-פי הוראת תמרור "עצור". שני פסקי הדין ניתנו על ידי שופט בית המשפט המחוזי

דוגמה: השוטר מעורב – הנאשם זוכה נהג הואשם בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע בעברה של "אי מתן זכות קדימה" בצומת. השוטר העיד כי, אמנם אינו

ד.1. כללי: תמרור "עצור" מטיל שתי חובות על הנהג – חובת עצירה מוחלטת וחובה לתת זכות קדימה; תמרור "תן-זכות קדימה" מטיל רק חובה אחת על

להאזנה:   במקרים רבים, דוחות התנועה הנרשמים אינם ממלאים אחר דרישות החוק. הדבר שכיח, בעיקר במקרים שבהם הדוח נרשם שלא במהלך משמרת, שבה השוטר עוסק

להאזנה:   חובה על השוטר להוכיח כי הוא פעל על פי כל הוראות ההפעלה וערך את כל הבדיקות הנדרשות. זאת, בכל מקרה, שהמשטרה רושמת דוח

להאזנה:   בנסיבות כאלו, פסק השופט, לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית ראויה לגבי אמינות המכשיר ולא ניתן להסתמך על ממצאיו במשפט פלילי. שכן,  יש להוכיח

רקע באשר למקרה זה, הגישה פרקליטות מחוז מרכז ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שם הוא נדון בפני השופט עודד מודריק.[1] הוא הסתמך בקביעתו על

להאזנה:   על מכשיר הממל"ז לאחרונה, ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופטת רות אור.[1]השופטת אור קיבלה ערעורו של נהג אשר

הממל"ז בצה"ל בצה"ל, הוקפא בעבר השימוש במכשיר הממל"ז בעקבות פסק דין שניתן בבית הדין הצבאי של מפקדת חילות השדה (מפח"ש). השופט – סגן אלוף דורון

מהו הממל"ז? המשטרה עושה שימוש רב במכשיר הממל"ז (מד מהירות לייזר). זהו מכשיר המופעל מבלי שהרכב החשוד מצולם, דבר שיוצר ספק אצל הנהג אם אמנם

להאזנה:   זה המקום להעיר, כי במקרים רבים לאחר שהוגש דוח על ידי שוטר, הנהג הנאשם מורשע בבית המשפט. זאת, גם אם בית המשפט אינו

השימוש במכשיר זה שכיח בעיקר בכביש הערבה ובכבישי הצפון.  המכשיר המצוי ברכבו של השוטר קולט את הנהג בדרך-כלל כשהרכב שבו הוא נמצא במצב נסיעה מולו.

ב.2. שיטת האכיפה וסיווג הדרך: (עירונית ושאינה עירונית) באכיפת עברת מהירות יש להבחין בין שני מצבי אכיפה:   א.  כאשר מדובר בחריגה מהמהירות המותרת, ב-30

הסניגור ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים והערעור נדון בפני השופט יהונתן עדיעל[1]. השופט קיבל את טיעוני הסניגור ופסק, כי אכן לא הוכח

דוגמה : בהיעדר תמרור – הדרך אינה עירונית דרך עירונית[1] תיחשב ככזו, אם יוכח כי בכניסה לדרך העירונית הוצבו תמרורי "הבית", תמרורי ב-24, משני צדי

להאזנה:   חשוב לציין, אם מתרחשת תאונת דרכים שבה המהירות היא גורם אפשרי לתאונת הדרכים, הרי שלא ניתן לקבוע בוודאות את המהירות או להעריכה רק

להאזנה:   מהירות מופרזת לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר,

ב.1. כללי: המשטרה נוהגת לאכוף, בעיקר את הציות להגבלות המהירות בדרכים. היא עושה זאת, בין היתר, משום שבידיה מכשור המאפשר לה בקלות יחסית לרשום דוחות

גם אם הצבת התמרור אושרה על-ידי רשות התמרור המתאימה, והוא הוצב במקומו כדין, קיים עדיין הצורך להמשיך ולבדוק האם על פי החוק קיימת דרישה להציב את

כדי להיחשב חוקי ולחייב את הנהג, חייב התמרור לא רק באישור הרשות המתאימה , אלא גם בהצבה חוקית על-פי דרישות החוק. אם הצבתו אינה חוקית הוא

יחד עם זאת, חשוב לזכור, אם נהג לא ציית לתמרור הלא חוקי וגרם לסיכון רכב אחר, הולך רגל או גרם לתאונת דרכים, הרי שהוא לא

א.1. הגנה 1 – תמרור שאינו מאושר כדין נהג חייב לציית להוראות התנועה הניתנות בתמרור, "אולם, תהיה הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שהתמרור הוצב, סומן

א. ציות לתמרורים – כללי: על פי תקנות התעבורה, חייב נהג לציית להוראות התמרורים, אשר מחולקים לשש קבוצות עיקריות:   א.  תמרורי אזהרה ב.  תמרורי

לפני שנתייחס לפירוט העברות הנאכפות בתדירות השכיחה ביותר, ראוי להדגיש לגבי כל העברות, כי לצורך קביעת מידת העונש עליהן תהיה השפעה משמעותית למספר גורמים שאינם

אלו דוחות אשר בגינן נקבע קנס ובידי הנהג הבררה לשלם את הקנס או לבקש להישפט. הדוחות הנפוצים בתחום זה ניתנים בשל עברת רמזור; מהירויות שאינן

ניתן למיין  את דוחות התנועה לשני סוגים:   à         הזמנה למשפט à         בררת משפט (עברות קנס)     מטבע הדברים, ברור כי העברות הקלות יותר

להאזנה:   פתח דבר בתי המשפט נוטים להחמיר עם נהגים המעורבים בתאונות דרכים, כשהם באים לקבוע את מידת אחריותם לגרימת התאונה שבה הם היו מעורבים.

להאזנה:   תוכן העניינים פתר דבר   שער ראשון: היבטים משפטיים 1.דוחות תנועה:   בררת משפט (קנס) הזמנה למשפט   פסילת רשיון הנהיגה על-ידי קצין

הכל על משפטי תעבורה   איך לא לבצע עברות ואיך לפעול במקרה שנרשם נגדך דוח   איך להימנע ממעורבות בתאונת דרכים ואיך לפעול לאחר התאונה,