להאזנה:
שופט ביהמ"ש לתעבורה בירושלים, א. טננבוים, זיכה נהג אשר הואשם בנהיגה בשכרות בניגוד לסעיף 62 (3) לפקודת התעבורה וזאת עפ"י בדיקת מאפיינים בלבד. למרות שניתן להרשיע גם ללא בדיקה מדעית (ראה החלטת ביהמ"ש העליון, הנשיא מ. שמגר – ר"ע 666/86 סודקי עודה נ' מ"י, פ"ד מ(4), עמ' 463) , מצא השופט לזכות כיוון שהנאשם ביקש להיבדק בבדיקה מדעית על מנת להוכיח את חפותו, אך מבוקשו לא ניתן לו.
השופט קיבל את טענת הסניגור, עו"ד יהושע לוי לפיה, במקרים בהם הנאשם מעוניין להיבדק, "אין המשטרה יכולה לומר לו 'די לנו בראיות אשר אספנו', על המשטרה לאפשר לו את מבוקשו גם אם קשה הדבר מסיבות טכניות אלו ואחרות". בנוסף כתב השופט כי אינו מוצא לנכון להרשיע , גם לא בעבירה הפחותה יותר של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, באשר לא ברור כמה שתה הנאשם ואם בכלל שתה ו"חוש הריח של השוטרים, אין בו די כדי להרשיע את הנאשם". כן כתב השופט בשולי פסה"ד כי "שקלתי אם אין מקום להטיל הוצאות על התביעה, על שהגישה כתב אישום מעין זה, אולם החלטתי שאין זה המקום לכך. ראשית, בא כוח הנאשם לא ביקש זאת. החשוב מכך, בכל זאת נהיגתו של הנאשם מעוררת תהיה כך שקשה לראות בו צדיק תמים לגמרי".
-
34.נז. שכרות – סירוב המשטרה לבצע בדיקה – זיכוי
