להאזנה:
מעבר החצייה- הינו קודש הקודשים של הולכי הרגל, כך עפ"י פסקי דין רבים הבאים להגן על הולך הרגל החוצה את הכביש במעבר החצייה. יחד עם זאת, מעבר החצייה מסומן בכביש ולא במדרכה; בכביש, מטבע הדברים, נעים כלי רכב. בתי המשפט נוטים להטיל כמעט אחריות מוחלטת על נהג הפוגע בהולך רגל במעבר החצייה, למרות שלעיתים הולכי הרגל פורצים למעבר כאשר הרכב קרוב למעבר ובנסיבות כאלו לעיתים, התאונה היא בלתי נמנעת.
תיאור הפגיעה במעבר החצייה
בביהמ"ש לתעבורה בת"א, בפני השופט יצחק גרטי, הואשם נהג אשר הסיע את רכבו ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, מדרום לצפון ובהגיעו לצומת עם רחוב הרב קוק התקרב הנהג למעבר החציה המסומן בכביש לפני הצומת בכיוון נסיעתו ועפ"י כתב האישום שהוגש נגדו נטען כי הנאשם פנה ימינה ובהגיעו למעבר פגע בהולכת הרגל אשר חצתה בו וגרם לפציעתה.
הסניגור כפר באישום כי הנאשם התרשל בנהיגתו וטען כי למעשה הולכת הרגל ירדה למעבר החצייה כאשר הנהג עמד כבר לסיים את חציית המעבר והולכת הרגל היא זו שלמעשה נתקלה בדופן האחורית השמאלית של הרכב.
מאידך, טענה התביעה, בין היתר, כי דברי הנאשם במשטרה לפיהם הבחין בקבוצת אנשים אשר עמדו על המדרכה, תיעוד רפואי בדבר פגיעה גופנית בקדמת השוק של הולכת הרגל, דו"ח הבוחן המשטרתי אשר שיקף את נתונים אובייקטיבים של הצומת וכיוון התקדמות רכב הנאשם לעומת כיוון הליכת הולכת הרגל, מעידים על אחריותו הבלעדית של הנאשם לתאונה.
הזיכוי – החלטת השופט
השופט זיכה את הנאשם וקבע כי לא שוכנע מעל לכל ספק סביר באחריות הנאשם לגרימת התאונה. בנימוקיו, קבע השופט כי גרסת המאשימה, סומכת על עדות יחידה של הולכת הרגל (הנפגעת) שלא נמצאה אמינה שכן, שדה הראיה של הולכת הרגל, טרם ירידתה לכביש, היה פתוח למרחק שלא פחות מ- 60 מ', כך שהייתה חייבת לראות את כלי הרכב המגיעים משמאלה לו אכן הביטה לצד שמאל, כנטען על ידה; בנסיבות אלה, כאשר הולכת הרגל לא נתנה כל הסבר מדוע לא הבחינה ברכב הנאשם, קבע השופט, בניגוד לעדותה, כי הדבר נובע מן הטעם היחיד והוא שהיא לא הסתכלה כלל לכיוון דרום, ממנו הגיע רכבו של הנאשם.
לאור זאת, ולמרות שהולכת הרגל נחבלה במעבר חצייה, החליט שופט התעבורה לזכות את הנאשם מאחריות לגרימת התאונה בה היה מעורב.
הלקח הבטיחותי: אין לחצות במעבר בעיניים עצומות.
קרא עוד על: