זוכה מאשמת חציית אי תנועה

בית המשפט לתעבורה

בית משפט לתעבורה ת"א – יפו
ת 039538/04

בפני:
כב' השופט ישראל ויטלסון
תאריך:23/06/2005

בעניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד
נחום

המאשימה

סגל יעקב

ע"י ב"כ עוה"ד
אורון אילון

הנאשם

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו ב- 17/06/03 בשעה 07:05, נהג הנאשם ברכב, בכביש מס' 20 (נתיבי איילון) ולא ציית לתמרור ד- 14, בכך שעבר על פני השטח אשר היה מסומן כאי-תנועה, בניגוד לתקנה 22א' לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העיד השוטר מליחי יואב. עדותו נשענה, רובה ככולה על הדו"ח ת/1.

על פי עדותו בעת שהוא (השוטר) עמד בפיקוח על כלי הרכב שעולים בכביש המחבר מנתיבי איילון לרחוב ארלוזורוב. הוא הבחין ברכבו של הנאשם אשר סטה מנתיב נסיעתו לתוך הנתיב המוביל לארלוזורוב תוך שהוא חצה את אי התנועה שהיה מצויר על פני הכביש.

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה:

"חציתי מטרים ספורים לפני התמרור".

בבית המשפט העיד הנאשם כי הוא נכנס אל הנתיב הימני המוביל לכיוון רמת-גן ורחוב ארלוזורוב במקום בו הקו היה עדיין מקווקו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, מצאתי כי דו"ח השוטר אינו מפורט די צרכו. השוטר לא ציין היכן חצה הנאשם את תמרור ד- 14, האם החצייה הייתה קרוב לקודקוד, או אולי הייתה יותר במרכז התמרור. לבית משפט זה יש ידיעה כללית, כי אורכו של התמרור במקרה כאן הוא כ- 260 מטר. מדובר בסימון ארוך על פני הכביש, ויש לנהוג בזהירות כאשר באים לקבוע באם בוצעה עבירה או לאו במצב נתון זה. מצאתי טעם לפגם בעובדה כי השוטר לא ציין היכן הוא עמד עת אכף את קיום הוראת התמרור.

סוף דבר, לטעמי נותר הספק, ומספק זה רשאי הנאשם להנות – ואני מזכה אותו מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"ה (23 ביוני 2005) במעמד הצדדים.