להאזנה:
הנאשם הכחיש שחצה הצומת באור אדום, השוטר לא התייחס, והנאשם זוכה
* חציית צומת באור אדום * השוטר לא התייחס לתגובת הנהג אשר כפר בביצוע העבירה- לכן הנהג זוכה
חלק משופטי בית-המשפט לתעבורה סומכים ידיהם ללא ערעור על עדות השוטר. כבר נכתב, לא פעם, כי ברוב המקרים אין משקל לעדות נאשם המתגונן בתיק תעבורה, כשהיא עומדת בסתירה לעדות שוטר. אלא שהפסיקה השגרתית, המתעלמת מעדות הנאשם ומצדדת בעדות נציג התביעה אפילו שפעורים בה, לעתים, חורים גדולים, עשויה לעמוד לזכות של נאשם, שבוחר למצות את זכותו ולפנות בערעור לערכאה גבוהה.
נהג מונית הורשע בעבירה של חציית צומת באור אדום, על סמך עדות שוטר שפיקח על הצומת. השוטר העיד, כמקובל במקרים כאלה, כי ראה את האור דולק ברמזור בכיוון נסיעת הנאשם כאשר זה היה כ-2 מטרים לפני קו העצירה, והוא המשיך בדרכו ונכנס לצומת בניגוד לחוק. נהג המונית טען כי נכנס לצומת כדין, אלא שנאלץ להתעכב בתוך הצומת כיוון שלפניו נסע אוטובוס שנעצר במרכזו. שופט התעבורה קיבל את גרסת התביעה והרשיע את הנאשם.
לכאורה, בכך הסתיים הדיון בפרשה, כיוון שאי-אפשר לערער לערכאה גבוהה יותר בנושא מהימנות עד. שופט בית-המשפט לערעורים לא שומע מחדש את העדים, ואין לו אפשרות לקבוע כי עד מסוים שכנע אותו בכנות דבריו, ולהפך. על אף זאת, קיבל שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, גבריאל קלינג, את הערעור וזיכה את הנאשם.
-
חצה צומת ברמזור אדום וזוכה עורך דין תעבורה- אילון אורון
השופט נימק את החלטתו בהצטברות מספר נימוקים, אשר די היה בכל מאחד מהם כדי להצדיק את ביטול ההרשעה. השופט קבע, כי השוטר הודה בחקירתו, שבמקום שבו עמד – לא יכל לראות קו העצירה, אם כי, לדבריו, ידע את מקומו. השוטר עצמו העיד כי המערער נסע בתוך שיירת מכוניות, והוא לא ראה מכוניתו ברגע חציית הקו באור האסור. אין זה סותר את טענת נהג המונית כי נכנס לצומת בחסות האור הירוק, ואוטובוס עיכב אותו מהמשך החציה, וכך מצא עצמו בתוך הצומת כאשר הרמזור המכוון את נסיעתו התחלף לאדום.
עוד העיר השופט, כי השוטר אישר שאכן המערער התריס בפניו במקום, ובאופן ספונטני: "האם לא ראית שהאוטובוס נעצר בצומת, איך ראית שעברתי באור אדום?" בנוסף, המערער לא נחקר כלל בחקירה נגדית לגבי גרסתו, מאחר שנציג התביעה היה כל כך משוכנע כי בית-המשפט יתייחס לדברי הנאשם בביטול. נציג התביעה אכן צדק בהערכתו כי שופט התעבורה לא יצא לנכון לתת כל משקל לדברי הנהג, והתייחס אליהם כאל דברים בטלים, אולם שופט בית-המשפט המחוזי ראה בעצם העדר החקירה הנגדית נימוק כבד משקל ונוסף, המצדיק את זיכוי הנהג.
השופט סמך על פסק דין, שניתן לפני עשרות שנים על-ידי נשיא בית-המשפט העליון לשעבר, השופט שמעון אגרנט, ובו נאמר כי כשנאשם לא נחקר חקירת שתי וערב, יהיה על השופט, בהניחו את שתי העדויות הסותרות על כף המאזנים, להביא נקודה זו בחשבון לחובת הקטגוריה. עוד ציין השופט, כי בית-המשפט לתעבורה אף לא ציין בהכרעת הדין כי עדותו של הנאשם לא הועמדה במבחן החקירה הנגדית. לאור זאת, הסיק השופט כי בגין כל אחת מהנקודות שצוינו לחוד, וכמובן, לאור הצטברותן ביחד – זכאי המערער ליהנות מהספק, וזיכה אותו מאשמה.
