ג.3. תאונה הנגרמת בשל אי-ציות לאור אדום ברמזור:

במקרה של תאונת דרכים שנגרמה בשל אי ציות לרמזור אדום, נטיית התביעה תהיה להאשים את הנהג שלא-ציית לרמזור ברשלנות בדרגה גבוהה. יצוין, כי בדיני התעבורה קיימות שתי רמות רשלנות: הרשלנות הנמוכה מצוינת בתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה ואינה יוצרת חובת שלילה, לעומתה, הרשלנות הגבוהה המצוינת בסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה יוצרת חובת שלילה.

אולם, אם כתוצאה מנהיגה רשלנית ככל שתהיה נגרמה תאונת דרכים ונחבל בה אדם או ניזוק בה רכוש, יהיה השופט חייב לפסול את רשיון הנהיגה לשלושה חודשים לפחות. במקרה כזה יודגש, כי לשופט יש כמובן שיקול-דעת להפחית את תקופת הפסילה או להימנע, במקרים חריגים, מהטלת פסילה. יודגש גם, כי אין הבחנה ברורה בחוק בין הרשלנות הקלה לרשלנות הגבוהה.

 

חשוב לדעת, כי כאשר תובע משטרתי מאשים נהג בגרימת תאונת דרכים, הוא מציין את סעיף האישום הספציפי, למשל עברת רמזור שבענייננו. נוסף לכך, הוא מאשים את הנהג בסעיף אישום של חוסר זהירות כללי – אישום שבדרך כלל משתווה לאותה רמת החומרה של הסעיף הספציפי. באשר לעברה של אי-ציות לאור אדום ברמזור, מדובר בעברה שכפי שצוין לעיל הפכה לעברת קנס ובעקבות זאת הוצאה מרשימת העברות החמורות. לפיכך, יש, אפוא, הצדקה להאשים נהג שגרם לתאונת דרכים בשל אי-ציות לאור אדום ברמזור בעברה של חוסר זהירות כללי בדרגה נמוכה. דא עקא, במרבית המקרים התביעה המשטרתית אינה עושה כך; שכן,למרות התיקון בחוק היא מאשימה את הנהג ברשלנות בדרגה גבוהה.

 

 


המשך

קרא עוד על:

אי ציות לרמזור אדום

 נהיגה ללא רישיון

  תאונות דרכים קטלנית

 תאונת דרכים עם נפגעים

 תאונת דרכים ללא נפגעים

 נהיגה בשכרות

עבירות תעבורה 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן