בבית המשפט העליון, בפני השופטת דורית בייניש, נדון אירוע חריג של תאונת דרכים קטלנית. המערער, אבי שריקי, נהג ברכבו בשומרון בכיוון היישוב אלפי-מנשה. במהלך הנסיעה, בשעת לילה מאוחרת ובמקום חשוך, פגע בחמור אשר היה על הכביש. הנהג עצר את רכבו, אך לאחר כדקה המשיך בנסיעתו לאלפי-מנשה תוך שהוא משאיר את החמור מוטל על הכביש. כעבור זמן לא רב, פגע רכב אחר בפגר החמור. כתוצאה מכך, נגרם מותם של שני בני אדם ובנוסף נפצעו שלושה נוסעים אשר היו ברכב. העורר – הוא הנהג שפגע בחמור לראשונה – הואשם באחריות לתאונה הקטלנית ורשיונו נפסל מנהלית על-ידי קצין המשטרה. בבית המשפט טען העורר, כי הוא אמנם פגע בחמור אך זה היה מוטל כבר קודם לכן על הכביש; כן טען, כי הודיע על כך למשטרה, אך ביומן המשטרה לא נמצא רישום שיוכיח את טענתו.
השופטת דורית בייניש דחתה את הערר על פסילת רשיון הנהיגה המנהלית וקבעה כי העורר יצר סיכון חמור כאשר הוא לא נקט אמצעי מתאים שיפעל להזהיר את הנהגים בדרך מפני המפגע המסוכן. אפילו אם צלצל למשטרה, וזאת כאמור לא הוכיח, הרי הוא היה חייב בכל מקרה להישאר במקום ולנקוט פעולות על מנת להזהיר את הנהגים המתקרבים – החל מסימון המקום בפנס או במשולש אזהרה, עבור בהמתנה תוך הבהוב לרכב שמגיע וכלה בנקיטת פעולות להזעקת תגבורת לפינוי הפגר.
קרא עוד על:
עורך דין תעבורה
