– המשיב הורשע בגרימת מוות ברשלנות וזאת תוך כדי נהיגת רכבו ללא ביטוח תקף, וכשהוא בגילופין, בשלב מסוים סטתה מכוניתו והתהפכה, כתוצאה מכך נהרג חברו של המערער, שישב לידו. בית המשפט קמא, דן את הנאשם לשישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, לפסילת רשיון נהיגה למשך 8 שנים ולתשלום קנס בגובה 5,000 ש"ח. המדינה ערערה על קלות העונש. בית המשפט המחוזי בב"ש, הרכב השופטים א. לוין, י. פלפל ונ. הנדל, קובע כי מי שנוהג בשכרות, מוחזק כמי שהתגבש אצלו הלך נפש של פזיזות כלפי תוצאת העבירה. מי שמעוניין להוכיח, כי לא התגבש אצלו הלך נפש כזה – עליו הראיה. במקרה דנן, לאור העובדה שהנאשם נהג בהיותו שיכור, והן הוא והן חברו לא חגרו חגורת בטיחות ולאור המגמה של התרחבות תופעת השכרות והקטל הנישא בכבישים, על בתי המשפט לתרום את חלקם במאבק, ע"י הטלת עונשים משמעותיים על הנוהגים בשכרות. בית המשפט מקבל את ערעור המדינה וקובע, כי על המערער יוטל עונש מאסר של 12 חודשים, לריצוי בפועל.
– ע"פ (מחוזי – ב"ש) 7292/99, מ"י נ' יוחאי בן דוד, פ"מ נ"ט (1), 13.
34.לג. שכרות
מנהל הרפואה של משרד הבריאות פרסם חוזר המסביר את אופן בדיקת השכרות. בין שאר ההוראות נקבע, כי יש לחטא את מקום חדירת המחט בחומר חיטוי לא אלכוהולי וכן, שהבדיקה תבוצע ע"י רופא ולא ע"י אחות.
– מנהל הרפואה, חוזר מס' 23/99, 25.05.99
