34.לד. שכרות – ביטוח –

 המאמר דן בשאלה, האם זכאי נהג, אשר נהג ברכבו כשהוא נתון להשפעות משקאות משכרים ועקב כך גרם לתאונה ונפגע בגופו, לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו, עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מסקירת הוראות החוק, ניתן לראות כי מקור היקף הזכאות של הנהג, עלול להיות מצומצם יותר, בהתאם לתנאי פוליסת הביטוח שלו, כאשר הכללת סייגים אלו בפוליסה, הינה לגיטימית לאור עקרון חופש החוזים, עפ"י המצב המשפטי הקיים ועל בסיס עקרון תקנת הציבור, יינתן לסייגים אלו תוקף, כאשר הם מצויים בשליטת הנהג – המבוטח, כמו במצב של כניסה מודעת למצב של שכרות, ובמצב זה לא יחול גם סעיף 15 לפקודת הביטוח. הכותבת מציעה פתרון אפשרי של מתן תוקף לסייג מגביל האחריות, אך תוך צמצום היקפה של "הענישה האזרחית" שבשלילת הכיסוי הביטוחי, על ידי קביעת "זכאות חלקית".

– האם זכאי נהג שיכור לפיצוי מאת מבטחתו? / טלי פסלר – מירום, עו"ד, דין ואומר, גיליון מס' 13, דצמבר 2002, עמ' 24. 

34.לה. שכרות – (לחומרה) –

המבקש הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ועבירה של סירוב להיבדק בדיקת שכרות. המבקש הורשע ובית המשפט גזר עליו קנס בשיעור 5,000 ש"ח, פסילת רשיון נהיגה למשך שנה ושנת מאסר על תנאי למשך 3 שנים. בית המשפט המחוזי קיבל, בחלקו, את הערעור, זיכה אותו מעבירות נהיגה בשיכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים. בית המשפט המחוזי קיצר את תקופת הפסילה ואת עונש המאסר על תנאי לתשעה חודשים. בית המשפט העליון, השופט ת. אור, בוחן את המקרה לגופו. המבקש נעצר במחסום משטרתי שיגרתי, הסתבר שהרישיונות והביטוח אינם בידו, ומשפנו השוטרים לבדוק את פרטיו במסוף, החל המבקש להשתולל, לקלל, לאיים ולחבוט במכוניתו. השוטרים הבחינו בריח אלכוהול שנודף מפיו והוא נעצר והובא לתחנת המשטרה. נערכה לו, בהסכמתו, בדיקת נשיפה, אך זו כשלה והוא סרב לבצע בדיקה נוספת או למסור דם. בית המשפט קובע, כי העובדה שלא הוכח שהנהג היה שיכור, אינה מזכה אותו מעבירת הסירוב, די בכך שלשוטר יש ספק סביר כי נוהג הרכב הוא שיכור, אפילו לא הוכח לאחר מכן כי היה שיכור, כדי שהנהג, המסרב להיבדק, יעבור את העבירה. כמו כן, קובע בית המשפט, כי עפ"י הוראות החוק והתקנות, מוסמך שוטר לדרוש מנבדק לעשות יותר מבדיקה אחת. מכאן, ניתן ללמוד ולהסיק שאותה בדיקת שכרות, אשר סירוב לקיימה יגבש מצד אחד, עבירה פלילית, יכול שתכלול מספר בדיקות. סירוב לבצען, כולן או חלקן, יהווה עבירה, ובלבד שהתקיימו יסודות העבירה. 

 

– רע"פ 4050/00, יעקוב נומדר נ' מ"י, פורסם בדינים עליון, כרך נ"ח, 180.

 

להמשך קריאה

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן