) – ראה באות ק', "קטלני", ערך מס' 14.
– ת"פ 40021/02 (מחוזי – ת"א), מ"י נ' ברץ אלכסנדר, הסניגור 66, ספטמבר 2002, עמ' 31.
– הנאשם נהג ברכבו, כאשר בדמו שרידי סם מסוג אקסטזי, בשלב מסוים סטה רכבו ימינה לעבר שולי הכביש והתנגש במשאית שחנתה שם כשאורותיה מהבהבים. כתב האישום ייחס לנאשם עבירות הריגה ונהיגה תחת השפעת סם מסוכן. הנאשם טען, כי התאונה נגרמה עקב הירדמות ולא עקב השפעת הסם ובכל מקרה, טען כי מישהו הכניס את הסם למשקה ששתה, ללא ידיעתו. בית המשפט המחוזי בב"ש, השופט י. אלון, קובע כי מי שנמצא הסם בדמו של הנאשם, לאחר שובו ממסיבה, חזקה כי הוא שנטל את הסם, חזקה זו לא נסתרה. המומחים שהביאו הצדדים הסכימו, כי בנהיגה בהשפעת סם האקסטזי, קיימת חשיפה פוטנציאלית לסיכון משמעותי כתוצאה מהשפעותיו. עם זאת, היקף ההשפעות משתנה מנהג לנהג. בית המשפט קובע, כי לא נהיגה בהשפעת סמים כנהיגה תחת השפעת אלכוהול. הגדרתו של נהג שהשתמש באלכוהול כ"שיכור", מותנית בריכוז האלכוהול שנמצא בדמו. לעומת זאת, שכרות של נהג שנוטל סמים, נובעת מעצם היותו תחת השפעת סם מסוכן, ללא תלות בריכוזו. משכך, משנמצאו בדמו של הנאשם שרידי סם, המצביעים על לקיחת טבליה או שתיים, הוכחה "שכרותו".
– ע"פ 8076/01 (מחוזי ב"ש), מ"י נ' בניאשווילי, החלטה מיום 01.05.03, טרם פורסם.
למידע נוסף אודות נהיגה בשיכרות
להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם
