אנציקלופדיה תעבורה – ערך כ`

להאזנה:

כתב אישום – חתימתו ע"י פרקליט – ראו באות ה' בערך התייצבות מס' .
כתב אישום – (תיקון) – (לקולא) – בית המשפט קובע, כי אין כל הצדקה לאפשר, לאחר סיום פרשת התביעה, את תיקון כתב האישום כך שיצורף עד נוסף לרשימת עדי התביעה, מאחר שיש בכך הפתעה בלתי הוגנת כלפי הנאשם ופגיעה בזכותו להליך משפטי ראוי.

– ת.פ. (ת"א) 360/96 מ"י נ' בשן, טרם פורסם, הסניגור 12, מרץ 98', עמ' 10.

כתב אישום – (לחומרה) – בית המשפט קבע, כי בעבירת קנס, כל שוטר רשאי למסור הזמנה, בה יואשם המוזמן ותינתן לו ברירה לשלם את הקנס במקום להשפט. עצם "הודעת תשלום הקנס" הנה בבחינת כתב אישום ומהווה תחילתו של ההליך המשפטי. הנאשם טען, במקרה דנן, כי ההזמנה למשפט וכתב האישום שנשלחו אליו, לא היו ערוכים כחוק משום שבגוף המסמך, לא היתה חתימה. בית המשפט קובע, כי אין חובה לשלוח כתב אישום חדש ודי בשיגור ההזמנה למשפט, שבמקרה דנן, נערכה כדין ולכן, לא נפל פגם בהליך. בנוסף, מאזכר בית המשפט את ס' 238 לחוק סדר הדין הפלילי לפיו, ליקוי טכני במסמך, לא פוגם בתוקפם של ההליכים הקשורים בו, משום שאין במקרה שכזה חשש לעיוות דין.

– ע"פ (ת"א) 1158/00 וייס נ' מ"י, טרם פורסם, פד"י –פקס 32/01, עמ' 4.

כתב אישום – ראה באות ה', "התייצבות", ערך מס' 49.

– ב"ש (שלום – חדרה) 8622/01 מ"י נ' מחאג'נה, טרם פורסם, הסניגור 55, אוקטובר 2001, עמ' 19.

אנציקלופדיה תעבורה – ערך כ`

כשירות עמידה לדין – (לקולא) – בית משפט השלום קבע, כי הנאשם אינו כשיר לעמוד לדין על אף, שסגנית הפסיכאטר המחוזי קבעה שאינו חולה נפש ויועצת אבחון קבעה שלמרות בעיות באישיותו הוא אינו בגדר מפגר.

– ת"פ (שלום-רחובות) 3695/99 מ"י נ' אייל, טרם פורסם, הסניגור 39, יוני 2000, עמ' 16.

כתב אישום – (לקולא) – (סמכות להגיש כתב אישום) – בית המשפט קבע, כי הוראת הנוהל שנקבעה בפקודות המטה הארצי של המשטרה, המעניקה, למי שאינו תובע שיקול דעת לגבי הגשת כתבי אישום, אינה מתיישבת עם ס' 239 לחוק סדר הדין הפלילי ולתק' 38 לתק' סדר הדין הפלילי. בית המשפט מוסיף, כי אין לסטות מן הסדר הכללי, שבגדרו מוסמך רק בעל מקצוע בהעמדה לדין, הוא התובע, לבחון את חומר הראיות ועל יסודו להגיש כתבי אישום וזאת, גם אם צורך זה מכביד על המשטרה.

– רע"פ 2558/99 רמי בקשי נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 10, עמ' 7.

כתב אישום – (לקולא) – (סמכות להגיש כתב אישום)

כתב אישום – (לחומרה) – טענת המבקש היתה, כי מאחר והתובע, שניסח את כתב האישום, לא היה התובע שחתם בפועל על כתב האישום, הרי שלכתב האישום שהוגש נגדו אין תוקף. בית המשפט, דוחה את ערערו של המבקש וזאת מאחר שמי שהגיש את כתב האישום, הלכה למעשה, היה תובע שהיה מוסמך לכך מלכתחילה. תובע זה, בדק לגופן, את הראיות המבססות את כתב האישום וחתם עליו, הגם, שחתימתו נעשתה, כביכול, בשם התובעת שחלתה. המבקש לא הצביע על עוות דין שנגרם לו כתוצאה מכך, ועל כן אין בכך כדי לפגום בתוקף ההליכים נגד המבקש.

– רע"פ 10099/01 יצחק זרקה נ' מ"י, טרם פורסם, תקציר סביר, כרך נ"ח 24, תשס"ב 2001/02, 28/2/02, בעמ' 378.

כתב אישום – (לקולא) – ראה באות ה', "התיישנות", ערך מס' 66.

– ת"פ (שלום-קריות) 8046/01 מ"י נ' פלוני, טרם פורסם, הסניגור 58, ינואר 2002, עמ' 28.

כתב אישום – (חזרה מכתב אישום) – (לחומרה) – במסגרת הליך פלילי שהתקיים נגד הנאשם, החליט בית המשפט להסיר את החסיון מזהותו של מודיע משטרתי שהעביר למשטרה מידע בפרשה זו. בעקבות החלטה זו, הודיעה התביעה לבית המשפט ולנאשם, כי היא חוזרת בה מכתב האישום. לאחר מכן, אמור היה להתקיים דיון שבמהלכו יזוכה הנאשם, אולם בטרם יתקיים הדיון, חזרה בה התביעה מהודעתה הקודמת וביקשה להמשיך את ההליך (כדי שתוכל להגיש בקשה בעיון חוזר בהחלטה על הסרת החסיון). הסניגור ביקש לזכות את הנאשם לאלתר. בית המשפט דוחה את בקשת הסניגור, פה אחד, אם כי מנימוקים שונים. שניים מהשופטים קובעים, במקרה זה גובר האינטרס הציבורי על ציפיותיו של הנאשם ולכן, יש לאשר את חזרתה של התביעה מהודעתה המקורית. השופט השלישי קובע, כי יש להמתין עם ההכרעה בעניין זה עד לאחר שתברר בקשת התביעה לעיון חוזר בשאלת החסיון, כשלגישתו העקרונית, יש להמעיט במתן היתרים לתביעה לנקוט בצעד מעין זה, בשל הפגיעה בציפיותיו של הנאשם.

– ת"פ (מחוזי-ב"ש) 950/00 מ"י נ' ברוך, טרם פורסם, הסניגור 48, מרץ 2001, עמ' 14.