הטלת ספק בשמירת קשר עין רצוף בין השוטר לנאשם

נוצר ספק לגבי קשר עין – הנאשם זוכה

כאשר שוטר מאשים נהג המבצע עבירה לנגד עיניו, ואותו נהג אינו בודד בכביש, נדרש השוטר, רושם הדוח, לשמור על קשר עין בינו ובין הרכב וזאת עד לרגע בו הרכב נעצר. מטבע הדברים, אם הנהג מצליח לעורר ספק שמא לא נשמר קשר עין בין השוטר ובינו יזוכה אותו נהג מהעבירה המיוחסת לו.

נהג הואשם בבית המשפט לתעבורה בפ"ת בפני השופט שלמה נחשון בכך שנהג את רכבו בדרך שאינה עירונית במהירות 121 קמ"ש במקום 70 קמ"ש. לכשנעצר הנהג ע"י השוטר טען כי לא הגיוני שהשוטר הצליח להבחין בו כשהוא נוסע בין שלוש משאיות. השוטר השיב לו, כך עפ"י הרישומים שערך, כי הוא התמקד ברכב שלו וכי לא שם לב אם נסעו משאיות בינו לבין אותו רכב.

השופט שלמה נחשון החליט לזכות את הנאשם וזאת לאחר שהתעורר בלבו ספק לגבי השאלה האם אמנם רכב הנאשם הוא אשר נמדד ואם אכן נשמר קשר עין רצוף במהלך הנסיעה מרגע המדידה ועד רגע עצירת הרכב. השופט סמך על דברי השוטר עצמו כשציין בנסיבות האירוע כפי שרשם ביום המקרה כי הנאשם סטה מנתיב נסיעתו ובתשובה לשאלה לגבי האפשרות שמשאית או משאיות הסתירו לו את הרכב הנאשם השיב השוטר כי הוא לא זוכר את קיומן של המשאיות משום שהוא התמקד ברכב הנאשם בלבד.

לכשנחקר השוטר ע"י הסנגור לא שלל את האפשרות שאכן נסעו משאיות בסמוך לרכב הנאשם ולאור זאת התעורר, כאמור, בלבו של השופט הספק ומחמת אותו ספק זוכה הנאשם מעבירת נסיעה במהירות מופרזת.