להאזנה:
כאשר נגרמת תאונת דרכים נוטה המשטרה להעמיד לדין את הנהג, אשר לכאורה לא ציית להוראות החוק, המסדירות את זכות הקדימה. נהג הבא מכביש שבו מוצב תמרור 'עצור' או תמרור 'תן זכות קדימה', הוא שיואשם ברוב המקרים בגרימת התאונה, אם התנגש ברכב שנסע בכיוון המצטלב. הוא הדין, כמובן, בנהג הסוטה מנתיב נסיעתו, פונה שמאלה ומתנגש ברכב הנוסע בכיוון נסיעתו ומשמאלו.
בנסיבות אלו יואשם בחסימת דרכו של אותו רכב. קל וחומר כאשר אותו נהג הבחין ברכב האחר רק ברגע האחרון. בנסיבות אלה יראה, כמובן, בית-המשפט בהבחנה המאוחרת הוכחה ניצחת לרשלנות הנהג. אלא שלעתים זוכה הנהג לחסדיו של המלאך הגואל בדמותו של עד לא מעורב, הנקלע למקום התאונה. בעזרת גרסתו משתנה המסקנה מן הקצה לקצה, והנהג העבריין יוצא נקי מרבב.
תיאור המקרה – זיכוי על פי עד
הנהג שבו מדובר נהג בטנדר פז'ו ברחוב פרישמן מכיוון אבן-גבירול אל רחוב דיזנגוף; כאשר התקרב לבית מס' 67, התקרבה רוכבת קטנוע בכיוון הנסיעה שלו, ונסעה בסמוך לו, מאחוריו ומשמאלו. כאשר הגיע אל הבית סטה במפתיע שמאלה כדי להיכנס לחצר, חסם את דרכו של הקטנוע וכלי הרכב התנגשו. עקב כך נחבלה הרוכבת בגופה וכלי הרכב ניזוקו. לכאורה, לא היה לנאשם כל סיכוי לצאת זכאי בדין, אלא שכאמור התמזל מזלו, ואדם אחר, אשר נהג ברכבו בכיוון נסיעת המעורבים, היה עד לכל ההתרחשות.
-
זיכוי על-פי עד ראייה
העד סיפר בבית-המשפט כי נסע ברחוב פרישמן בכיוון נסיעת המעורבים ונעצר לפני רמזור אדום בצומת רחוב מסריק. באותה שעה הבחין במרחק כ-120 מטרים לפניו בטנדר פז'ו, אשר נהגו "עושה הכנות" לפנות שמאלה. פנס האיתות לפנייה שמלאה הבהב, ונהג הטנדר המתין עד שיתפנה הנתיב הנגדי מכלי רכב הבאים מרח' דיזינגוף.
באותה שעה, לדברי העד, נכנסה רוכבת קטנוע לצומת באור אדום והמתינה קצרת סבלנות באמצע להתחלפות האור. כשהתחלף האור לירוק כבר היה הטנדר בעיצומה של הפנייה שמאלה. רוכבת הקטנוע זינקה קדימה, וכשהתקרבה אל הטנדר האיצה את מהירות נסיעתה בנסיון לעקוף את הטנדר משמאל. כאשר היתה בסמוך אליו הבינה כנראה, כי התנהגותה היתה נמהרת, ועל כן "התחרטה" ובלמה, ואז התנגש בה נהג הטנדר. ללא עדותו של העד המתנדב לא היה לנהג הטנדר סיכוי להיחלץ מהרשעה. מפני שהרוכבת העידה כי נסעה כדין והופתעה מפנייתו של הנהג שמאלה ללא איתות, ומפני שהנהג עצמו אמר שראה את הרוכבת רק בשנייה האחרונה, ממש עם ההתנגשות. אבל השופט, זאב פריד, מבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב, סמך את ידו על עדותו המפורטת של העד וזיכה את הנאשם.
החלטת השופט בנושא
השופט כתב כי עיקר הרשלנות רובצת לפתחה של הרוכבת, אשר לא הבחינה באיתותו של הנאשם וניסתה לעוקפו. אמנם, ציין השופט היתה לכאורה רשלנות של הנאשם מפני שלא הבחין בקטנוע, בניגוד לכלל הזהירות הבסיסי, המחייב את הנהג לשים לב ולהבחין בכל העוברים בכביש, קל וחומר כאשר הוא משנה נתיב נסיעה ופונה שמאלה. ואולם, כאשר הנהג כבר נמצא בעיצומה של הפנייה, ורכבו כבר מצוי במסלול הנגדי, תשומת לבו צריכה להיות מרוכזת בתנועה הבאה מימינו בנתיב שאליו נכנס, ובמצב זה אין הוא חייב לצפות ש"נהג משתולל", כלשונו של השופט, ינסה לעוקפו משמאל מתוך הפרת חובות שבחוק והתעלמות מכל כללי הזהירות והנהיגה הסבירה.
בנסיבות אלה, ובזכות התערבותו הברוכה של העד, הצליח הנהג הנאשם לצאת זכאי בדין, אף שלפי גרסתו שלו הוא חטא לכאורה ברשלנות, שחייבה את הרשעתו.
