להאזנה:
פגיעה מאחור – מתי הפוגע מאחור יצא זכאי?
במקרה של תאונת חזית-אחור, לעולם יימצא הפוגע מאחור אחראי. הוראת החוק בנושא אומרת, כי נהג צריך לשמור על מרחק, אשר יאפשר לו עצירה בכל עת למניעת תאונה. אגב, עפ"י תיקון הקיים בתקנות התעבורה, לאחר שהוכנס לפעולה מכשיר המרו"ם, המיועד לקלוט עברייני אי שמירת מרחק, הוספה לתקנות הוראה הקובעת, כי נהג חייב לשמור על מרחק של שנייה בינו לבין הרכב שלפניו – מרחק שאגב הנו קצר מדי, מה גם שבקורסים לצוברי נקודות משננים, כי יש לשמור על מרחק של שתי שניות.
יחד עם זאת, יתכן מקרה בו גם הנהג הפוגע מאחור יצא זכאי בדין. נהג הואשם, כי נסע בכביש המהיר מירושלים לתל-אביב והתקרב לגשר קיבוץ גלויות. בהמשך הדרך, כך נטען בכתב האישום, מכונית וולבו אשר נסעה לפני הנאשם סטתה לפתע שמאלה, ואז פגע הנאשם ברכב מסוג סובארו, אשר נסע לפני הוולבו.
הנאשם אשר נהג ברכב מסוג פיג'ו הואשם, כי לא שמר מרחק מספיק, וזאת כיוון שכשסטה נהג הוולבו לא הספיק להיעצר ופגע ברכב הסובארו, אשר היה לפני הוולבו. עקב התאונה נפצע נהג הסובארו וניזוקו שני כלי הרכב המעורבים. הנאשם יוצג על ידי משרדנו.
עדי ההגנה תמכו בגרסת הנאשם
בבית-המשפט טענו הנאשם ועדי ההגנה אשר תמכו בגרסתו, כי נסע בדרך המהירה במהירות חוקית – 90 קמ"ש. (היום מותר לנסוע בדרך מהירה במהירות 110 קמ"ש, אך עפ"י תימרור, המהירות המותרת הוגבלה ל-100 קמ"ש). פתאום וללא כל התראה מוקדמת, הבחין הנאשם כי רכב הוולבו אשר נסע לפניו סטה מקו נסיעתו, ואז נגלה לעיניו רכב הסובארו, אשר היה מוסתר קודם על-ידי הוולבו. הסובארו היה במצב כמעט עצירה. במצב זה לא הספיק הנאשם להיעצר ופגע מאחור בסובארו.
השופט, זאב פריד, מבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב, אשר קבל את נימוקי זיכה את הנאשם, כתב בפסק הדין, כי: "לפני סטיית הוולבו לא היה סימן כלשהו שיזהיר את הנאשם מסכנה בלתי צפויה וכאשר הוולבו סטה, המרחק כבר לא הספיק כדי לעצור ולמנוע את התאונה. מכל מקום, לא הוזכר בדרך כלשהי שהמרחק בשלב זה היה מספיק כדי שהנאשם יכול היה לעצור ולמנוע את התאונה." בהמשך כתב השופט, כי אם נהג הוולבו היה מספיק להיעצר אחרי הסובארו ייתכן שלא היה מקום לזכות את הנאשם, אך "הסטייה הפתאומית של הוולבו ובשנייה האחרונה, מנעה מאת הנאשם תגובה בעוד מועד, ועל כן התעורר לפחות ספק סביר באשר לאשמתו, ומפאת ספק זה החלטתי לזכותו."