להאזנה:
רוכב אופנוע הואשם כי נהג את רכבו לפנות בוקר בת"א ובהגיעו לצומת הרחובות יגאל אלון – לה גרדיה לא ציית לאור אדום ברמזור ונכנס לצומת למרות האור האסור. הדו"ח הוגש ע"י רב סמל במשטרת ישראל. השוטר הסתמך על הדו"ח שרשם במועד האירוע.
לפי התירשומת שערך השוטר ביום הדו"ח נהג ניידת ברח' יגאל אלון בת"א מצפון לדרום, השוטר הבחין ברוכב שנסע אף הוא בכיוון זה וכאשר הרוכב הגיע לצומת דלק אותה העת ברמזור בכיוון נסיעתו האור האדום. הרוכב, לפי רישום השוטר האט או עצר והמשיך בנסיעה שוטפת בפניה ימינה לרח' לה גרדיה למרות האור האדום ברמזור.
השוטר עפ"י רישומו היה במרחק 150 מ' מהצומת והוא בחר לשנות את יעד נסיעתו, רדף אחרי הרוכב ובירידה לאילון צפון עצר את הנאשם וזיהה אותו כמי שעבר את העבירה. בעדות בביהמ"ש ציין השוטר כי הבחין בנאשם כשהוא 20 מ' לפני הצומת שכבר דלק האור האדום ברמזור אך הנאשם המשיך בנסיעה. בנוסף הגישה התביעה המשטרתית מזכר אותו ערך השוטר בשלב מאוחר יותר כאשר נקרא לענף התנועה ביפו לבירור נסיבות רישום הדו"ח ובמזכר שיפר השוטר את הדברים שרשם במועד הדו"ח וציין כי הבחין באופנוע כשהוא חוצה את קו העצירה באור אדום.
הנאשם העיד כי התקרב לצומת כשדלק ברמזור בכיוון נסיעתו אור ירוק, החל בפנייה ימינה, לצורך כך האט את מהירות נסיעתו באמצעות לחיצה על הבלם ולדבריו בהיותו כבר בפנייה בתוך רח' לה גרדיה התחלף האור בכיוון נסיעתו לצהוב ואילו באור האדום כלל לא הבחין.
-
למרות שהשוטר שיפר את גרסתו, הנאשם זוכה
שופטת התעבורה בת"א, פנינה פליגלמן, קיבלה את טיעוני הסניגור ובחרה לזכות את הרוכב.
השופטת ציינה כי השוטר שיפר את גרסתו מס' פעמים. ברישום שערך ציין כי אומנם קיים קו עצירה אך לא ציין כי ראה את הנאשם חוצה את הקו באור אדום; חציית קו העצירה באור אדום "הינו מהותה וליבה של העבירה המיוחסת לנאשם" כלשונה של השופטת. באותו רישום לא ציין השוטר באיזה מרחק היה הנאשם מהצומת ומקו העצירה כאשר הבחין בו השוטר ואם דלק האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו.
השוטר אשר העיד כי איננו זוכר את האירוע, ניסה להשלים את החסר ע"י מזכר שהתבקש לכתוב ע"י התביעה. המזכר נרשם שנה לאחר האירוע ובאותו מזכר ציין כי הרוכב אכן חצה את קו העצירה באור אדום. לעניין זה קבעה השופטת כי "ספק בעיני אם שנה לאחר האירוע יכול היה העד לזכור עובדה זו אותה לא ציין ברישום שערך ביום הדו"ח". בביהמ"ש הגדיל השוטר לעשות והוסיף כי הוא הבחין בנאשם 20 מ' לפני הצומת כשדלק האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו אלא ש"אותם 20 מ' לא בא זכרם" כלשונה של השופטת לא ברישום שערך השוטר ביום הדו"ח ולא במזכר שערך שנה לאחר מכן.
בנסיבות אלו כתבה השופטת: "משהתעורר בליבי הספק ומאחר שכאמור במשפט פלילי דנים אנו, הרי זכאי הנאשם ליהנות מספק זה. עדותו של הנאשם לא נסתרה ולאור הספק שנוצר בליבי כי קיימת אפשרות כי עד התביעה טעה בדבריו, הגעתי למסקנה כי אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום".
