עברה נוספת מתרחשת, כאשר הנהג מסרב להיבדק בדיקת דם או בדיקה אחרת, למשל בדיקת נשיפה. זאת, על מנת לבחון האם אכן מדובר בנהג שיכור. במקרה זה, נקבע בחוק עונש מאסר של שנה או קנס בשיעור של 10,000 ₪. מה גם שבית המשפט אף רשאי לפסול את רשיון הנהיגה של הנהג לתקופה של שנתיים.
על פי הדין בארץ, המידה המרבית המותרת של אלכוהול בדמו של הנהג היא 50 מיליגרם – אחוז השווה לכ-2 עד 2.5 פחיות בירה, בהתאם למשקלו של הנהג. כך, למשל, אדם השוקל 60 – 70 ק"ג יגיע למידה המרבית לאחר שתייה של כשתי פחיות בירה או כשתי כוסיות משקה חריף, לדוגמה וודקה, וויסקי, ערק, ברנדי או ליקר; אדם שמשקלו כ-100 ק"ג יגיע לאותה מידה לאחר שתייה של כשלוש פחיות בירה או כשלוש כוסיות משקה חריף. יחד עם זאת, גם כמות קטנה יותר עלולה להשפיע לרעה על מספר תפקודים החיוניים לנהיגה, כגון זמן תגובה, שדה ראייה, רגישות העין לסנוור והנטייה ליטול סיכונים בנהיגה.[1] לשם השוואה, באנגליה המידה המרבית המותרת היא 80 מיליגרם אחוז בעוד שברוב מדינות בארה"ב המידה המרבית המותרת היא 100 מיליגרם אחוז (למעט רכב כבד). לעומתן, ביפן, אוסטרליה וחלק ממדינות אירופה אסורה נהיגה כלל בהשפעת אלכוהול – בכל כמות שהיא.[2]
[1]מבוסס על נתונים שפורסמו ברבעון מקצועי לנהיגה אותו ערך מומחה לבטיחות, דני שטרוזמן – הרבעון המקצועי לנהיגה בהוצאת ב.ב.ד. – בטיחות בדרכים, המרכז להדרכה. שד' יהודית 5 ת"א גליון מס' 21 5/94 עמ' 16.
[2] הנתונים פורסמו ע"י דר' שושנה וייס מהאגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל בספרה "הכל על אלכוהול". על פי הערכתה של דר' וייס גם שתייה ברמה המותרת (פחית בירה, חצי כוס יין או חצי כוסית משקה חריף) עלולה להשפיע על כושר הנהיגה.
קרא עוד על:
אי ציות לרמזור אדום