להאזנה:
כאשר השוטר מעורב בעצמו באירוע נשוא הדו"ח – תתגמד משקלה של עדותו.
כידוע סיכוייו של נאשם המעיד בבית-המשפט בסתירה לעדותו של השוטר הם קלושים; מטבע הדברים יעדיף, בדרך כלל, שופט התעבורה את עדותו של השוטר, וזאת בהנחה כי בעת רישום הדו"ח לא היה כל מניע לשוטר לטפול על הנהג ביצוע עבירה, אשר הנהג לא נכשל בה.
קל וחומר כאשר המדובר בערעור לביהמ"ש המחוזי – כמעט אין סיכוי להצליח בערעור כאשר השופט בביהמ"ש לתעבורה האמין לשוטר, וזאת כיוון שהשופט בערעור אינו שומע שוב את העדים, והוא מקבל כמעט תמיד את ההתרשמות של שופט התעבורה, אשר ראה התרשם באופן בלתי אמצעי מעדות השוטר והנהג הנאשם.
למרות כל האמור לעיל, ניתן פסק דין מעניין וחשוב מאוד בסוגיה של עדות שוטר מול עדות נאשם ע"י שופט ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, ניל הנדל. השופט זיכה את הנהג, אשר הורשע קודם בביהמ"ש לתעבורה באותה עיר בעבירה של אי מתן זכות קדימה. שופט התעבורה גזר על אותו נהג קנס גבוה ופסילה מותנית; מסתבר כי השוטר, כפי שהדבר נהוג ומקובל, העיד בכנות כי הוא אינו זוכר דבר על נסיבות האירוע, אבל, כמובן, כאשר רשם את הדו"ח רשם דברי אמת, וכפי שרשם, הנאשם נכנס לצומת בניגוד להוראות התמרור המחייב מתן זכות קדימה (המשולש) וגרם לשוטר להיעצר, ובכך הפר את זכות הקדימה שלו, דבר שעלול היה לגרום לתאונת דרכים.
-
השופט האמין לשוטר- הנאשם זוכה
השוטר רשם בדו"ח בהתייחסו לתגובת הנהג את המילה "עצרתי" בלבד, ואילו הנאשם העיד בביהמ"ש כי הוא, יחד עם עד שהיה עמו, התריסו בפני השוטר כי הנאשם עצר ולאחר מכן נכנס לצומת כדין. בהיותו בצומת הגיע השוטר ממולו וביצע פנייה שמאלה ללא איתות. השוטר לא יכול היה מטבע הדברים להתייחס בביהמ"ש לגרסת הנאשם כיוון שהוא לא זכר את האירוע. שופט התעבורה הרשיע את הנאשם בהסתמך על הכלל אודות "הקפאת הזיכרון שבעבר".
השופט המחוזי, הנדל, קבע כי מסוכן מאוד להרשיע לפני כלל זה, כיוון שלא ניתן לחקור נגדית, למעשה, את השוטר הטוען כי אינו זוכר דבר, ולכן קשה לברר את האמת במסגרת שמיעת הראיות בביהמ"ש. השופט ציין כי הוא ער לכך שכאשר מדובר בעבירות תעבורה להבדיל מתיקים אחרים, השימוש בכלל הזה הוא נפוץ יותר, וזאת בגין חוסר הברירה עקב העומס המוטל על השוטרים. יחד עם זאת הדגיש השופט כי יש להיזהר כפליים כאשר השוטר עצמו מעורב באירוע (במקרה זה טען השוטר כי הופרה זכות הקדימה שלו ולא של נהג אחר). במקרה זה מסוכן עוד יותר לתת אמון בעדות כאשר לא ניתן להעמיד אותה במבחן של חקירה נגדית.
סופו של דבר פסק השופט הנדל, כי במקרה דנן ובנסיבות שתוארו, זכאי הנאשם ליהנות מהספק כיוון שלא הובאו נתונים עובדתיים, שיש בהם להפריך את גרסת הנאשם, שלפיה רק לאחר שנכנס לצומת כדין הגיע השוטר וביצע פנייה שמאלה מולו ללא איתות, מה גם שהשוטר, כאמור, לא רשם את מלוא גרסת הנאשם, ולמעשה התעלם ממנה בעת רישום הדו"ח.
