הרשעה בהריגה

להאזנה:

 

לאור כל האמור לעיל, נהיגה במצב של שכרות, ברמה בה היה נתון המערער עובר לתאונה, מהווה עשיית מעשה תוך גילוי של "פזיזות" כלפי תוצאותיו; ובמקרה דנן – המשמעות היא, נשיאה באחריות לקיפוח חייו של המנוח במסגרת עבירה של הריגה.
ההרשעה כ"נהיגה בזמן שכרות"

 

כאמור, לענין העבירה של "נהיגה בשעת שכרות" הקבוע בסעיף 62 (3) לפקודה, די בכך שכמות האלכוהול בדמו של הנהג עולה "על חמישים מ"ג במאה מי"ל דם" כדי לצאת ידי חובת הוכחתה של השכרות (מבלי לפגוע, כאמור, בכל דרך הוכחה אחרת); ואין זה מועיל לנהג אם יוכיח, כי על אף שמצויה בדמו כמות כזו של אלכוהול – אין הוא שיכור. במקרה דנן, קבעה הבדיקה המעבדתית של דגימת דמו של המערער כי מצאה בדמו כמות האלכוהול האמורה; ודי בכך, בנסיבות הענין, כדי לבסס את הרשעתו בעבירה זו." הערעור נדחה הן על ההרשעה והן על העונש.
– ע"פ 5002/94, ירמיהו בן איסק נ' מ"י, פסק דין מיום 6.8.95, פ"ד מ"ט (4) עמ' 151.
34.ב. שכרות – (לחומרה) – המערער הורשע בנהיגה בהיותו שיכור בניגוד לס' 62 (3) לפק' התעבורה וזאת למרות שבבדיקת הדם שנעשתה לו, נתגלו רק 49 מ"ג כוהל; על פי הדין נהג ייחשב שיכור כאשר בדמו התגלו לפחות 50 מ"ג כוהל. ביהמ"ש קמא פסק כאמור וזאת בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעם התביעה. מסתבר כי בדיקת הדם נלקחה מהמערער קרוב לשעה וחצי אחרי התאונה. לפי המומחה, ריכוז האלכוהול עולה בדם עד שמגיע לשיא בערך אחרי שעה, ולאחר מכן מתחיל לרדת כל שעה עד 12 מ"ג. ועל כן ו"לאור כל העובדות והקביעות הנ"ל המסקנה הנכונה היא שבזמן התאונה כמות האלכוהול היתה וחייבת להיות יותר מ- 50 מ"ג, כך שרמתה היתה כזו שהשפיעה על הראייה ולפי חישוב פשוט יש להוסיף ל- 49 מ"ג שנמצאו עוד 18 מ"ג שהם הירידה ברמת האלכוהול במשך שעה וחצי בסך הכל 67 מ"ג ומכל מקום מעל ל- 50 מ"ג (צוטט מעמ' 664 לפסק הדין מול האות ז' עד עמוד 665 מול האות א').
מן הראוי לצטט את ממצאי המומחה מטעם התביעה, הגב' אילנה דורה מן המעבדה הטוקסיקולוגית במכון לרפואה משפטית, בה עמדה על השפעת כמות נתונה של כוהל בדם על הנהיגה. וכך כתבה בחוות הדעת (ת/15):

הרשעה בהריגה
הרשעה בהריגה
            "מ- 10 עד 50 מ"ג  – אין השפעה.
            מ- 50 עד 100 מ"ג – השפעה קלה מתבטאת בהפרעות בראיה (הפרעות בחדות הראיה, הפרעות בראיה הפריפרית, הפרעות בראיה בחושך).
            מ- 100 עד 150 מ"ג – השפעה – מצב רוח מרומם (אופוריה), חוסר מעצורים בהתנהגות ודיבור, זמן תגובה מתארך. אחרי השתיה, הכוהל נספג לדם (מהקיבה ובעיקר מהמעי הדק). ריכוזו עולה בדם עד שמגיע לשיא (בערך אחרי שעה, ומתחיל לרדת, כל שעה עד 12 מ"ג".
ביהמ"ש העליון השופט א. גולדברג קיבל את ממצאי ומסקנות ביהמ"ש המחוזי בנצרת, השופט ר. זועבי לגבי השכרות ופסק:

 

            "בדגימת הדם של המערער נתגלו 49 מ"ג כוהל. דגימה זו ניטלה ממנו בשעה 23:10, והתאונה אירעה סמוך לשעה 21:30, לאחר שהמערער נהג זמן מה. לפיכך, אף אם נצא מן ההנחה כי המערער שתה את האלכוהול עבור לתחילת הנסיעה, ניתן לקבוע כי מאז שתיית האלכוהול ועד לנטילת הדגימה חלפו למצער שעתיים:

 

 

            שעה אחת שבה נספג האלכוהול בדם, ושעה נוספת שבה פחת ריכוז האלכוהול ב- 12%. על-כן ניתן לקבוע כי ריכוז האלכוהול בדמו של המערער בשעת התאונה עלה על 50 מ"ג, כנדרש להרשעה בעבירה על סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) ולפי תקנות 169 א(1) ו- 169ב (2) לתקנות התעבורה".

 

– ע"פ 4639/95, ירון מלכה נ' מ"י, פ"ד נ' חלק שני עמ' 661 בעמ' 662.
34.ג. שכרות – במשך הזמן הנדרש לסילוק האלכוהול מהגוף – "לכל שעה שחולפת, מתום השניה, יש להחסיר מהערכים של רמות ריכוז האלכוהול בדם את הערך הממוצע של 0.015% כדי לדעת את רמת ריכוז האלכוהול בדם בשעה כל שהיא. הגוף מתפטר מהאלכוהול בממוצע בקצב זה לשעה". על מנת לסלק את כמות האלכוהול בשיעור 0.05% – הרמה המירבית המותרת בנהיגה עפ"י החוק, נדרשות איפוא 3.3 שעות. הדברים הנ"ל פורסמו במאמר אשר כותרתו "השפעת האלכוהול על הנוהג ברכב" מאת ד"ר שושנה וייס מהאגודה למניעת אלכוהוליזם בישראל. בין השאר נאמר במאמר:
            "יש נהגים הטוענים שאין יכולת נהיגתם נפגעת לאחר שתיה אולם, האלכוהול הוא זה שגורם להם לחשוב שהם נוהגים כהלכה, אם כי למעשה משתבשת יכולת נהיגתם בשל אותן ההשפעות על המוח הגורמות להפרעה במיומנות הנהיגה, והן אלה שגורמות גם "לאי" מודעות הנהג בכל הקשור לירידה בכושרו" (עמ' 20).

– "אלכוהול ונהיגה" בעריכת נחום מיכאלי דצמבר 91. בהוצאת היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול – עמותת "אפשר" רח' יונה 14 ברמת גן, 52276.

34.ג. שכרות
34.ג. שכרות

 

34.ד. שכרות – ראה ביבליוגרפיה ותקצירים 1995 – 1970 בנושא שתיינות ואלכוהוליזם בישראל אורחים מדעיים נחום מיכאלי ודר' שושנה וייס. בהוצאת מכון הנרייטה סולד, המכון הארצי לחקר מדעי ההתנהגות.

משרד העבודה והרווחה עמותת "אפשר" – רח' קולומביה 9 ירושלים 96538.

34.ד. שכרות
34.ד. שכרות

 

34.ה. שכרות – זיכוי – נהג אשר הואשם בגרימת ת.ד. קטלנית בהיותו שיכור זוכה ע"י בימ"ש מחוזי בחיפה, ס. הנשיא השופט נ. קלינברגר, מנהיגה בשכרות וזאת לאחר שבימ"ש קבל את טענת הסניגור עו"ד מלך כי התביעה לא הוכיחה את הנדרש ממנה בנוגע לחיטוי אזור הדקירה בחומר שאינו מכיל אלכוהול, לא מולא ע"י הבוחן טופס תע"צ ובו צריך היה לפרט את הצעדים שנעשו בקשר לנטילת דוגמת הדם מהנאשם, חו"ד מומחה של ד"ר גופר לא התייחסה לאפשרות של מתן תרופה כלשהי לנאשם לפני נטילת דמו ובנוסף נטילת הדם נעשתה כאשר הנאשם לא היה בהכרה ונפגעה זכותו לסרב להיבדק.
להמשך קריאה

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
 

רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?

משרד עורכי דין אילון אורון

עו"ד אילון אורון הינו אחד מעורכי הדין המובילים בייצוג בתיקי התעבורה ברחבי המדינה מזה למעלה מ-40 שנה.

משמש יו"ר (משותף) של ועדת התעבורה הארצית של לשכת עורכי הדין.

הרצה רבות במסגרת שונות בתחום. מופיע תדיר בתוכניות טלוויזיה, רדיו בנדון.

כתב לאורך השנים מאמרים בכל אחד מהעיתונים היומיים, ומשמש אוטוריטה בתחום.

בנוסף אף הוציא לאור מספר ספרים בתחום, לרבות אנציקלופדיה המונה עשרות אלפי ערכים הנוגעים למשפטי התעבורה.

במשרדו עורכי דין המסייעים לו ואשר התמחו בתחום מזה שנים רבות, כולל שני בניו.