– נדחה ערעור המדינה על הטלת עונש הקל מעונש המינימום (שנתיים פסילה בפועל) וזאת למרות שבדמו של המשיב, נמצאה כמות העולה בערך פי 3 מהכמות המותרת (ראה: כמות אלכוהול מותרת בדם). שופט התעבורה, הטיל על המשיב עונש של 250 ימי פסילה בפועל בלבד. בנמקה את דחיית הערעור על קולת העונש כתבה השופטת, נ' אוהד כי משנימק שופט התעבורה מדוע מצא לנכון להקל עם המשיב, לא מצא ביהמ"ש המחוזי כמוצדק להתערב בכל הנוגע לתקופת הפסילה ורישיון הנהיגה בפועל.
– ע"פ (מחוזי- ת"א) 7103/05, מ"י נ' משה כהן, פס"ד מיום 08.09.05 . הסניגור עו"ד א. אורון.
34.נג. שכרות – סיוג הפסילה
– שופט התעבורה בת"א, ש. איזיקסון, אפשר בהחלטה יוצאת דופן, שניתנה כשנה ממועד גזה"ד לנאשם לנהוג ברכב העבודה במשך יתרת תקופת הפסילה וזאת לאחר שנגזרו על הנאשם מלכתחילה שתי שנות פסילה – ראה בהרחבה באות ס'- בערך "סופיות הדיון".
– תד (תעב' – ת"א) 13269/03, ענף התנועה ת"א נ' בוריס לשצינסקי , החלטה מיום 17.02.05.
34.נד. שכרות – קשר סיבתי לגרם המוות (לקולא) –
עפ"י הסדר טיעון, הוסכם כי השכרות לא גרמה לתאונה הקטלנית. לעניין זה נאמר בגזה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע – השופט ח. עמר:
"יצויין, כי בכתב האישום המקורי יוחסה לנאשם – בקשר עם העובדות הנ"ל- עבירת הריגה , לפי סעיף 298 לחוק העונשין, תוך ציון הקשר הסיבתי בין עובדת נהיגתו בהיותו שיכור לבין גרימת התאונה. אולם- ובעקבות ההסדר האמור בין הצדדים- תוקן כתב האישום, באופן שהעבירה האמורה הומרה, כאמור, לעבירת גרם מוות ברשלנות, ולאחר שגם הושמטה ונמחקה טענת הקשר הסיבתי האמור בין השיכרות לבין גרם התאונה, אשר נטענה בכתב האישום המקורי".
העונש שהוטל 6 חודשי עבודות שירות, פסילת רשיון נהיגה ל- 10 שנים וקנס בשיעור 30,000 ₪.
– פ (מחוזי ב"ש) 8168/04, מ"י נ' אמסלם אלברט ,גז"ד מיום 19.02.06.