34.מ. שכרות – ענישה – (לקולא) –

– בית המשפט המחוזי בת"א, השופטת ש. דותן, קובעת כי פסילת רשיון נהיגה לשמונה חודשים לנהגת שנהגה בשכרות וללא משקפיים (שמהווים תנאי ברשיון הנהיגה) ובשל כך גרמה לתאונת דרכים עצמית, בה היא נחבלה בגופה, על רקע היות עברה נקי, הוא עונש סביר ולפיכך היא דוחה את הערעור על חומרת העונש. – ע"פ 70159/03 מ"י נ' ילנה טולינסקי, פס"ד מיום 26.05.03.

34.מא. שכרות – זיכוי –

– בית המשפט לתעבורה בנתניה, השופטת ר. בן יששכר, קובעת כי לא ניתן להרשיע בסירוב להיבדק אלא אם הדרישה עמדה בדרישות החוק. הדרישה אמורה לבוא מפיו של קצין משטרה, תוך מתן הסבר מפורט על משמעויות הסירוב ורק אם לא ניתן היה לבדוק את השכרות בבדיקה בעזרת מינשוף. – ת"ד 10453/99 (תעבורה נתניה), מ"י נ' יפים מנדיוק, החלטה מיום 02.06.03.

34.מב. שכרות – (לחומרה) –

– הנאשם נהג כאשר בדמו כמות אלכוהול של 161%/mg. כאשר הגיע רכב הנאשם לעקומה, התהפך הרכב והנוסעת ברכבו נהרגה. לאור אלו, הורשע הנאשם בעבירת הריגה. בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט ש. שטמר, מציין כי נהיגה בשכרות הינה נטילת סיכון פושעת: הנוהג כך כמוהו כמי שמחזיק כלי משחית מבלי שתהיה לו שליטה עליו ולאור התפשטות התופעה, יש חשיבות לענישה מרתיעה. לפיכך, מטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר בפועל של 26 חודשים, מאסר על תנאי של 12 חודשים ופסילת רשיון נהיגה למשך 10 שנים. – ת"פ 243/00 (חיפה), מ"י נ' משה סלס, החלטה מיום 05.08.03, פקס דין, גיליון 1063, 01.09.03, עמ' 8.

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן