להאזנה:
על מכשיר הממל"ז
לאחרונה, ניתן פסק דין מעניין בבית המשפט המחוזי בירושלים על ידי השופטת רות אור.[1]השופטת אור קיבלה ערעורו של נהג אשר הורשע בעברת מהירות, ופסקה, בין השאר, כי לא ראוי ולא הוגן לחייב את הנאשם להוציא ממון רב לצורך קבלת חוות דעת מומחה שתוכיח את טענתו. לדעת השופטת, על התביעה המשטרתית – ולא על הנהג – לתמוך את טיעוניה על אודות אמינות המכשיר בדרך מדעית ובהסתמך על חוות דעת מומחה.
כאמור, בתי המשפט לתעבורה מקבלים, בדרך כלל, את ממצאי המכשיר כאמינים. לכן, במקרה שהנאשם כופר במהירות המיוחסת לו, השאלה העשויה להתעורר איננה, האם המכשיר אמין אם לאו, אלא האם השוטר הפעיל את המכשיר על-פי הוראות ההפעלה המחייבות אותו והאם הוא עצמו עבר הכשרה מתאימה לצורך שימוש במכשיר.
דוגמה: חזקה שמכשיר הממל"ז אמין
בבית המשפט לתעבורה בנתניה טען נאשם, כי מכשיר הממל"ז אינו מדייק. לכן, לא ניתן להרשיעו בנהיגה במהירות מופרזת רק על בסיס המהירות שהופיע בצג המכשיר.[2] בא-כוח התביעה ביקש להרשיע את הנאשם בטענה, כי מכשיר הממל"ז מופעל על-ידי המשטרה זה מספר שנים וכי בתי המשפט לתעבורה בכל הארץ קיבלו את ממצאיו כמדויקים.
-
ב.2.2. מכשיר הממל"ז – 2
אולם, השופטת, שירה בן שלמה, קיבלה את טיעוני הנהג וזיכתה אותו. בפסק הדין כתבה השופטת, כי מקובלת עליה מסקנת בית הדין הצבאי, לפיה המכשיר עדיין לא הוכר כאמין על-ידי בתי המשפט, ולכן כאשר נאשם טוען שלא ניתן לסמוך על המהירות המופיעה בו, על התביעה להוכיח, כי המכשיר מדויק וזאת על-ידי הגשת חוות דעת מומחה מטעמה. במקרה הנדון, התביעה נמנעה מלהביא עד מומחה מטעמה לגבי אמינות המכשיר, לכן החליטה השופטת כי לא ניתן להרשיע את הנאשם והוא זוכה.
[1] ע.פ. 2453/00 גד פלר נגד מ.י. לא פורסם.
[2] תע 6002/97 מ.י. נגד ירון קוסטליץ צוטט במלואו בספרו של המחבר תעבורה עיקרי הלכות עדכון מספר 5 עמוד 218 ערך 32.
קרא עוד על:
אי ציות לרמזור אדום
