להאזנה:
בנסיבות כאלו, פסק השופט, לא ניתן לקיים ביקורת שיפוטית ראויה לגבי אמינות המכשיר ולא ניתן להסתמך על ממצאיו במשפט פלילי. שכן, יש להוכיח בו את העברה מעבר לספק סביר. השופט ציין עוד כי אם אמינות המדידה תלויה ביציבות המכשיר, .הרי שאפשר להטיל ספק בו משום שהממל"ז מוחזק בידי שוטר והוא אינו מוצב על חצובה. יציבותו של המכשיר מוטלת בספק, משום שדי בסטייה קלה של יד השוטר המפעיל את המכשיר כדי שהמכשיר יקבל קריאה שגויה וימדוד מהירות של רכב אחר. לבסוף, הדוח יירשם לנהג הלא נכון. זאת ועוד, מומחים אשר בדקו את המכשיר העידו לפני השופט כי המכשיר הציג מהירות נסיעה של עצמים נייחים- דוגמת בניינים וגדרות – אשר נמצאו נעים במהירויות של עד 15 קמ"ש.
אם כן, שופט בית המשפט לתעבורה ברמלה פסק כי מדאיג ומצער, שרשויות אכיפת החוק לא ביצעו את כל הבדיקות המדעיות הראויות בטרם הכנסת המכשיר לשימוש בישראל או לפחות לאחר הכנסתו. שכן, המכשיר בשימוש המשטרה זה מספר שנים. השופט קבע, כי הוא מודע להשלכות האפשריות של החלטתו על האינטרס באכיפתה של עברת המהירות באמצעות מכשיר הממל"ז. אף על פי כן, לשיטתו, אין להעדיף, במקרה זה, את האינטרס באכיפת החוק על פני ערכי יסוד של המשפט הפלילי; אין להתיר בנסיבות אלו פגיעה שאין לה מידה בזכויות יסוד של הפרט.
לאחר מתן פסק הדין הוציאה המשטרה גילוי דעת לעיתונות שבו היא ציינה כי תמשיך להפעיל את מכשיר הממל"ז, כן ציינה המשטרה כי המכשיר נבדק על ידי מכון התקנים הישראלי, בהשקעה של 400,000 ₪ ונמצא אמין. על פסק הדין המזכה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב, אל השופט אמנון סטרשנוב[1].
-
ב.2.2. מכשיר הממל"ז – 4
השופט קיבל את הערעור וקבע כי המכשיר אמין. זאת ועוד, נתן באופן חריג רשות ערעור לבית המשפט העליון. לאור זאת, אמור בית המשפט העליון לומר לראשונה את דברו בנושא אמינות המכשיר. החלטות קודמות של בית המשפט העליון לא היו בבחינת תקדים מחייב כיוון שבית המשפט העליון לא דן באמינות המכשיר, אלא דחה בקשות של הסנגוריה לרשות ערעור על פסקי דין מרשיעים של בתי המשפט לתעבורה.
[1] ע.פ. 71382/00 ו-ע.פ. 71424/00 מ.י. נגד גבריאל לוי ומשה עטיה לא פורסם.
קרא עוד על:
