נהיגה בשכרות – 34.קכב. שכרות – "המידה הקבועה" – הצורך בתיקון החוק רטרואקטיביות של חתימת השר – לחומרה –

 בית המשפט העליון בהרכב השופטים א. לוי, א. רובינשטיין ו ס. ג'ובראן, דן לאחר שניתנה רשות ערעור, בשאלה האם חתימת שר התחבורה מיום 15.07.07 המאשר את הפעלת מכשיר הינשוף תקפה רטרואקטיבית והאם ניתן להרשיע בעבירת שכרות זאת למרות שטרם הותקנו תקנות לגבי המידה הקבועה לאור תיקון 72 לפקודת התעבורה מיום 06.12.05. השופט רובינשטיין אשר כתב את פסק הדין, דחה את טענות הסנגורים בסוגיה עוה"ד ד. גולן, א. אורון ו- ד. קולקר ובנמקו את פסק הדין כתב השופט בין השאר:

 "….אין מחלוקת שמכשיר הינשוף והריכוז האוסר נקבעו במנגנונים דומים מאוד למנגנונים שבתיקון 72; כי אין מחלוקת שהינשוף מהווה מכשיר בדיקה אמין מבחינה ראייתית וראוי מבחינה חוקתית, ושהריכוז האוסר מעיד על נהיגה בשכרות; ולבסוף, כי בפרשת לוין לא נמצא פגם בשני עניינים אלה. על רקע זה, יש לבחון האם ניתן היה להסתמך התקנות הקיימות עד להסדרת ההסדרים המשניים לפי תיקון 72. ינחונו כללי פרשנות החוק, וינחנו השכל הישר בעל ברית רצוי ומכובד".

 "בעבר (בסעיף 15 לפקודת הפרשנות) היה כלול הסייג בדבר "כוונה אחרת משתמעת" בנוסח הסעיף עצמו:

 "מקום שחוק מבטל חוק וקובע תחתיו הוראות אחרות, כל תקנות שניתנו… יעמדו בתקפם… עד שיבוטלו או עד שיוחלפו בתקנות שניתנו ובמינויים שנעשו לפי החוק המבטל; והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת" (לשון סעיף 15 לפקודת הפרשנות שבוטל בתיקון תשמ"א; ההדגשה הוספה – א"ר)"

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן