להאזנה:
חציית קו הפרדה רצוף
מטבע הדברים יעדיף שופט לקבל את גרסת השוטר ולא את גרסת הנאשם המתגונן, כיוון שלכאורה חזקה על השוטר שלא יעליל עלילת שווא, ובמקרה של "עדות מול עדות" טיעונו של הנאשם, בעיקר בבית-המשפט לתעבורה, הוא כמעט חסר כל סיכוי. התביעה והמשטרה מודעים, כמובן, למצב זה ואינם טורחים להתעמת עם גרסת הנאשם. אך מתברר כי לעתים – כאשר דברי השוטר מתקבלים ללא כל בדיקה על אף שיש עדויות הסותרות אותם – יכול נאשם להוציא את צדקתו לאור בבית-המשפט המחוזי.
נאשם הועמד לדין בבית-המשפט לתעבורה בתל-אביב (הואשם כי חצה את קו ההפרדה הרצוף – עבירה הגוררת תשלום קנס וחיוב בנקודות) הנהג ויתר על האפשרות לשלם קנס ובחר להתגונן בבית-המשפט. לדבריו, הוא לא חצה את קו ההפרדה הרצוף ולבד מכך, הקו באותו מקום היה דהוי ובלתי נראה, ואף הביא לפני בית-המשפט שני עדים שתמכו בגרסתו.
שופט התעבורה בתל-אביב, אפרים דורון, הרשיע את הנהג ופסק, כי אינו מעלה על הדעת שהשוטרת תטעה בייחוס עבירה כה חמורה לנאשם על לא עוול בכפו. השופט גזר על הנהג עונש של 500 ₪ קנס ופסילת רשיון על תנאי לארבעה חודשים במשך שנתיים.
-
האם השוטרת יכולה לטעות
הנהג ערער לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ובנימוקיו ציין ע"י סנגור שאת שירותיו שכר, כי שני העדים שתמכו בגרסת הנאשם לא נחקרו כלל על-ידי נציגת התביעה. עוד טען, כי אפילו אם היה מקום להרשיע את המערער, לא היה מקום להתנקם בו ולהטיל עליו עונש החמור כמעט עשרת מונים מהקנס שבברירה.
בית-המשפט המחוזי קיבל את הערעור וזיכה את הנהג.
השופט, חיים שטיינברג, נימק את קבלת הערעור וכתב, כי אין לבוא בתרעומת על נאשם הבוחר, על פי זכות המוקנית לו, לכפור באשמה ולדרוש את ליבון המקרה לפרטיו. לא רק שאין לבוא אליו בתרעומת, אלא שגם אין, כמובן, להכביד במידת העונש אך ורק משום שהנאשם בחר להתדיין כדי שהאמת, כפי שהיא נראית בעיניו, תצא לאור. ועוד כתב השופט לעצם יסוד ההרשעה, כי "כאשר מעידים שני עדי ההגנה, ובייחוד שלא נחקרו חקירה נגדית לגבי גרסתם, אשר יש בה לתמוך בטענת הנאשם, אי-אפשר להעדיף כמעט כדרך שגרה את עדות איש המשטרה".
