המשך נהיגה בשכרות – 34.קכב. שכרות – "המידה הקבועה" – הצורך בתיקון החוק רטרואקטיביות של חתימת השר – לחומרה –

  "ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין" (ההדגשה הוספה – א"ר; ראו עוד א' ברק, "על פרשנותה של הוראה פלילית" מחקרי משפט יז (תשס"ב) 347)".

 

"בעיני אין ספק בנידון גינן איזו מבין הפרשנויות מגשימה "בצורה הטובה ביותר" את תכליתו של תיקון 72, עד כדי שפרשנות אחרת אינה סבירה "לפי תכליתו", וכאמור, לא זה המקום לפשט ודרש בשאלה הרחבה של פרשנות חקיקה פלילית, מה גם שאין מתעוררת שאלה אמיתית באשר לתכלית התיקון. אמנם, כבר הבעתי דעתי (פסקה י"ז), שראוי היה לנסח את החוק בצורה בהירה יותר בכל הנוגע לתחולת התקנות, ושצריכה היתה המשיבה לזרז את הליכי חקיקת המשנה כדי למנוע ספקות. ברם, בעייתיות זו אינה יכולה לשנות את העובדה שהחוק התכוון לאפשר אכיפה רציפה ומחמירה, ותכלית החוק ולא התנהלות המשיבה היא העומדת להכרעתנו.

אכן, לא יתכן חולק כי השיכרות היא אחת מאמות כל חטאת בתחום התעבורה. הנוהג שיכור מסכן לא רק את עצמו, אלא את כל סביבתו בכביש ואף הולכי רגל, ואין צורך להכביר מלים על כך. תופס הגה והוא שיכור – הוא כמכונת מוות נעה. המחוקק נתן לכך ביטוי ברור בצורות שונות. על כן, ראוי מאבקן של רשויות האכיפה להגשים את רצון המחוקק, ובתי המשפט מצווים לתת לכך יד. עליהם ליתן לדין פרשנות ישרה, שאינה דרך עקלקלות ואינה מתחכמת, אך גם אינה מוציאה מכלל פעולה את משאלת המחוקק בשל כשל בעל אופי טכני. כך מבקשים אנו לנהוג, לנהוג תרתי משמע".

 לגבי טענת הרטרואקטיביות לפיה אין הצדקה להרשיע ע"פ ממצאי הינשוף טרם חתימת השר (לפני יום 15.07.07) כתב השופט כי: "אין לשעות לטענה זו". וזאת כיוון שאין סיבה לפי השכל הישר להערים כי אמינות המכשיר פחתה בתקופת הביניים שבין חתימות השרים.

יחד עם זאת ציין השופט כי למעשה יש הצדקה לטענה בעניין החוקיות כאשר מי שנדרש לנשוף סירב לעשות כן. לעניין זה כתב השופט בפסקה מ"ו לפסק הדין כי:

"אכן, בתקופת הביניים לא היה מכשיר הינשוף מוסדר כדרישת סעיף 64ב(א1) – אך האם המשמעות היא שבגופו של מי שנמצא שיכור בבדיקת ינשוף היה בפועל ריכוז אלכוהול נמוך יותר? העובדה שהמכשיר לא אושר כדין בתקופת הביניים יכולה לעורר לכל היותר (גם לשיטת המבקשים) טענה כי חיוב אדם להיבדק באמצעותו היא דרישה בלתי חוקית; אך הדרך לקשור בין טענה זו לאי האפשרות לבסס הרשעה על ממצאיו היא על ידי החלת כלל פסילה חוקתי, לפיו היות השימוש במכשיר שלא כדין (ולדידי אין לקבל טענה זו) תוצאתו היא אי קבילות של ממצאיו".

 

 

 

להמשך קריאה

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן