המשך 2 – נהיגה בשכרות -המשך נהיגה בשכרות – 34.קכב. שכרות – "המידה הקבועה" – הצורך בתיקון החוק רטרואקטיביות של חתימת השר – לחומרה –

  בהמשך כתב השופט (פסקה מ"ח לפסק הדין) שהוא "מודע לאפשרות לראות בעצם הדרישה להיבדק כשאין מאחוריה תימוכין כתובים וחתומים ברגע הנתון משום פגיעה". השופט התייחס בעניננו לעניין אישור הינשוף "לפני תקופת הביניים ובאחריה" וזאת משטרם הוסדר מחדש ריכוז האלכוהול האסור בנהיגה ע"פ תיקון 72 הנ"ל. לעניין זה המשיך וכתב השופט בפסקה דלעיל כי:

 

"נמצא, כי אפילו נאמר ששוטר לא היה מוסמך לדרוש מגורן להיבדק ממכשיר הינשוף, אין כלל הפוסל את תוצאות הבדיקה".

ניתן איפא לדעתי (א.א), לטעון כי מי שמסרב להיבדק, יוכל לסמוך על הדברים שנאמרו כאן, כהצדקה לסירוב וזאת כל עוד לא הותקנו התקנות דלעיל.

 "בדחותו את הכוונה ליישם את הלכת יששכרוב (ע"פ 5121/98 יששכרוב נ' התובע הצבאי הראשי, טרם פורסם) לענייננו כתב השופט כי באותה פרשה "הוכרה האפשרות לקשור בין אי חוקיות ואי קבילות – אך בעיני אין ספק שאין הצדקה למהלך חוקתי בנסיבות ענייננו".

בסוף דבר כתב השופט (תוך שקבע הגבלת מועד להתקנת התקנות) כי:

"אציע לחברי שלא להיעתר לשני הערעורים, ולקבוע כי תיקון 72 לא התכוון לבטל את תקנות התעבורה עד לגיבוש ההסדרים המשניים לפי ההוראות החדשות. מסיבה זו, לא היתה מניעה להסתמך על התקנות בתקופת הביניים. כן אומר, כי לתוצאה זו – ברובה המכריע של החזית – ניתן היה להגיע גם לפי פרשנותם של המבקשים, ולדידי יש בכך גם כדי לחזור ולהשפיע על השאלה הפרשנית. ועם זאת, אציע לקבוע, כאמור, כי תיקון 72 ביקש להסדיר מחדש את ריכוז האלכוהול האוסר בנהיגה – וכך יש לעשות בתוך ארבעה חודשים מהיום. אין אדם ורשות שהם כמלאכי השרת שאין לפניהם משגה, וטעות לעולם חוזרת, וגם אם נתפרש המצב שנוצר כדרך שנתפרש, יש לתקנו".(ההגשה שלי א.א.)

 לגבי חשיבות ההקפדה על כללי ההפעלה כתב השופט בהמשך:

"בחתימת הדברים יש לציין, כי מכתבי הטענות עולה תמונה שאינה בהירה דיה באשר לאופן השימוש בינשוף – הן מבחינת דיוקו וטווח הביטחון שיש לנקוט בו, והן מבחינת שיטות ההפעלה, לרבות חיוב נהגים לנסוע לאתרים מרוחקים לצורך ביצוע הבדיקה, וכבר צוין בהחלטתנו (מיום 30.6.08), כי אי קיומם של תנאי ההפעלה עלול לפגוע במשקלה הראייתי של הבדיקה. השאלות הללו קשורות, בין השאר, למידת הדיוק של תוצאות הבדיקה – ולאלה השלכה ישירה על האפשרות לבסס הרשעה. על הרשויות לתת לבן לטרוניות שעלו בפי המבקשים, ובהן גם העיכוב בבדיקה באחד המקרים. בית משפט זה עמד בעבר על כך שיש להסדיר את הטעון הסדרה ולהקפיד על יישום הכללים (בש"פ 6812/07 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 6901/07 סבא נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). כל זאת, כאמור, מעבר להליך שלפנינו – התחום לשאלות ההסדרה החוקית בלבד".

–    רע"פ 8135/07 ואח' (עליון) אהוד גורן ונועם גד נ' מ"י, פס"ד מיום 11.02.09.

 

 

להמשך קריאה

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן