שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, ד"ר ע.מודריק, קבע כי לדעתו יש לראות את עונש המינימום לגבי עבירת נהיגה בשכרות כמחייב, והסטייה ממנו תעשה רק בנסיבות מיוחדות. הנסיבות המיוחדות אינן נסיבות שגורות, דהיינו, עבר תעבורתי, חריגה מעטה, צרכים אישיים שגרתיים וכו'. מאידך, "מקום שמדובר בעבריין חוזר או במי ששתה "עד לא ידע" וכיוצ"ב, מן הראוי להחמיר בעונש מעבר למינימום". לגבי"ההסדר הנורמטיבי החסר", כהגדרת השופט, בהתייחס לתיקון מספר 72 לפקודת התעבורה, והאישור לגבי חתימת השר (שפורסם בי.פ 5602 מיום 18.07.07 ), לטעמו, האישור "ריפא את הפגם הטכני ומאפשר את אישור הכרעת הדין המרשיעה". השופט דן לעומק בהשלכות המשפטיות של התיקון שנעשה ותחולתו הרטרואקטיבית והגיע למסקנה כי אין פגם בהחלה רטרואקטיבית של החוק. יחד עם זאת, ציין השופט בשולי פסק הדין כי: "אולם המעיין בפסק הדין לא יוכל שלא להתרשם מן המורכבות- שלא לומר 'לוליינות'- של המלאכה הפרשנית שהיה צורך לאחוז בה. כל כך מפני שהרשות המבצעת לא מילאה את מחויבותה להתקין תקנות ולקבוע הסדרים כנדרש בחוק.
לפי שעה נמצא להן לתקנות הישנות, לפי דעתי הצנועה, עוגן של קיום. אלא שלא זו בלבד שדברו של בית משפט זה איננו סוף פסוק בהקשר לפרשנות הדין אלא אף גם זו שלא לעולם חוסן ויתכן מצב שבו התקנות הקיימות יהיו ניתנות לביטול נוכח שיהוי בלתי סביר בהתקנת התקנות החדשות"- ע"פ 70200/07 מחוזי ת"א, אהוד גורן (ע"י עו"ד ד.גולן) נ' מ", פס"ד מיום 19/08/07.
