כידוע, נהג חייב לציית לכל הוראה שמורה לו שוטר וזאת ללא ויכוח וללא עוררין. יחד עם זאת יתכנו מקרים רבים בהם יתעורר בלבו של השופט ספק שמא הוראתו של השוטר לא הייתה ברורה דיה והימנעותו של הנהג מלציית להוראה נעשתה בתום לב.
זיכוי מעבירת אי ציות להוראת שוטר – מה העובדות בפועל?
בבית המשפט לתעבורה בנתניה, בפני השופט יהושע הלוי, הואשם נהג בכך שלא ציית להוראת שוטר שלא להיכנס למתחם אשר נחסם ע"י אותו שוטר. הנאשם יוצג על ידי משרדנו. לטענת השוטר, הוא ישב בניידת וסימן בידו לנאשם לעצור ואף ביקש ממנו באמצעות מערכת הכריזה לעשות כן. הניידת נעמדה במקום לצורך חסימתו וזאת עקב התהפכות מכלית עם חומרים מסוכנים. המכלית התהפכה בהמשך הדרך אותה היה אמור השוטר לחסום. הנאשם המשיך בנסיעתו והגיע לצידו השני של אותו מתחם. בצידו השני עמד שוטר נוסף ואותו שוטר הורה לנאשם לחזור על עקבותיו לניידת בה ישב השוטר הראשון. הנאשם חזר לאותו מקום והשוטר הראשון רשם לו דוח על עבירה של אי ציות להוראת שוטר.
לאחר תיאור העובדות דלעיל הביע השופט את תמיהתו: הכיצד הורה השוטר הראשון לנאשם באמצעות השוטר הנוסף לחזור על עקבותיו ולחצות את אותו המתחם שנחסם עקב הסכנה שנוצרה בגין התהפכות המכלית. השופט ממשיך ומציין כי נוצר בליבו ספק האם אמנם הוראת השוטר שניתנה כשהוא אינו טורח לצאת מהניידת, כדי להיראות בבירור, אכן נראתה ע"י הנאשם ואכן הנאשם הבין את כוונתו של השוטר. ובנוסף, התעורר בליבו של השופט ספק האם הנאשם אמנם שמע את ההוראה במערכת הכריזה.
בנסיבות אלו בחר שופט התעבורה לקבל את טיעוני הסנגור ולזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק, תוך שהשופט מדגיש בשולי הכרעת הדין כי "יש צורך בפעולה גלויה וחיצונית, ברורה וחד משמעית, מצד השוטר על מנת, להורות על ציות ולוודא הציות".
