להאזנה:
אדם צעיר נהג ברכב פרטי מעפולה לחדרה, בכביש מס' 65, כשברכבו ישבו ארוסתו ואמה. הצעיר הסיע את חמותו לעתיד ואת בחירת לבו לבית הוריו, לאירוע של מפגש חגיגי בין ההורים לקראת הנישואין המתוכננים. הנסיעה הייתה בלילה, בחורף, בכביש חשוך ורטוב. באותה עת, התבצעו עבודות להרחבת הכביש ולבניית שטח הפרדה בין שני מסלולי הנסיעה, ועל-כן ביום האירוע שינתה מע"צ, מחלקת עבודות ציבוריות במשרד התחבורה, את סדרי התנועה בכביש.
מהנדסי מע"צ הורו לסמן סימוני צבע חודשים לצורך הכוונת הנהגים במסלול החדש; סימני הצבע הישנים נמחקו בשל צביעתם בצבע שחור, אך למרבה הצער הצבע השחור נשטף בסמוך לאחר צביעתו בגשם, ולכן הסימון הישן נותר בולט בכביש. כאשר הנהג התקרב למקום שבו בוצעו העבודות הוא נסע בהתאם לסימון הישן, שכאמור לא נמחק, עבר למסלול הנגדי והתנגש חזיתית ובעצמה רבה במשאית שבאה מולו.
כתוצאה מהתאונה, נהרגו במקום ארוסתו ואמה והוא עצמו נפצע קשה ואושפז בבית חולים הלל יפה בחדרה. בהיותו בבית החולים, פנה הנהג למהנדס תנועה וביקש ממנו לגשת למקום התאונה ולהנציח את הממצאים. ואכן, זירת התאונה צולמה והונצחה על-ידי המומחה בשרטוטים ומדידות. פרקליטות מחוז חיפה הגישה כתב אישום נגד הנהג והאשימה אותו בגרימת מותן של ארוסתו ואמה.[1] המומחה הגיש חוות דעת לבית המשפט לתעבורה בחדרה ובה פורטו ממצאיו.
כמו-כן, הציג המומחה את הנחיות מע"צ בנוגע לאופן מחיקת צבע ישן, שלפיהן יש לגרד את הצבע הישן מהכביש ואין למחוק אותו על ידי צביעתו בצבע שחור כפי שבוצע בפועל. במהלך המשפט, הסתבר שבוחן המשטרה שהגיע למקום וחקר את נסיבות התאונה לא התייחס כלל לקיומם של סימוני הצבע הישנים שהטעו את הנהג. הוא טען שהנאשם סטה מקו נסיעתו לעבר המסלול הנגדי ללא כל סיבה. שופט התעבורה, יגיב פוקס, קיבל את חוות דעתו של מהנדס התנועה ועל-כן זיכה את הנאשם מהאחריות לגרימת המוות.
-
דוגמה הסימון הישן לא נמחק – הנאשם התנגש חזיתית
במקרה זה, הפנייה המידית של הנהג למומחה עוד בהיותו מאושפז בבית החולים הצילה אותו מהרשעה בגרימת מוות בנסיבות טרגיות, שבהן איבד את יקירתו וחמותו לעתיד[2]. אם היה נמנע מלעשות כן, ספק אם סניגורו היה יכול לחלצו מהרשעה למרות חפותו, כיוון שלא ניתן היה להוכיח באמצעות ראיות מזירת התאונה שהסימון הישן לא נמחק והוא שהוביל את הנהג אל המסלול הנגדי למפגש החזיתי עם המשאית.
קרא עוד על:
