עפ"י הכללים בדיני התעבורה כאשר מתבצעת עבירה ברכב, והרכב מצולם בעת ביצוע העבירה, הנהג הרשום כבעלים יחשב כמי שנהג ברכב, אפילו אותו נהג שהה באותה עת בחו"ל. המשטרה נוהגת להאשים נהגים עפ"י צילום ברבבות תיקים כאשר המדובר בעבירת רמזור ובעבירת מהירות.
אם הבעלים הרשום חפץ להיחלץ מהרשעה לא די לו, כאמור, בהוכחה כי הוא לא נהג ברכב, אלא עליו להוכיח מי נהג בפועל. למרות הכלל הנוקשה האמור, הצליח נהג להיחלץ מהרשעה מבלי שהאישום הוסב ע"ש נהג אחר וזאת לאור כפירתו של אותו נהג בביצוע העבירה.
זיכוי מחמת הספק
בביהמ"ש לתעבורה בת"א, בפני השופט חיים טובי, הואשם נהג בעבירת רמזור עפ"י צילום. הסנגורית, טענה כי ברכב נהגה חברתו של הנאשם באותה עת. החברה הכחישה בכל תוקף שנהגה ברכב ולדבריה היא ישבה ליד הנהג, הנאשם.
במהלך המשפט התברר כי החברה הציעה לנאשם, למרות היותה חיילת בשירות חובה אשר משכורתה נמוכה, להשתתף בעלות הקנס בשיעור 400 ש"ח מתוך 1000 ש"ח. אותה החברה טענה בביהמ"ש כי התנדבה לעזור כיוון שלדבריה הדבר מקובל בין חברים היוצאים לבילוי משותף, וכאשר נרשם דו"ח נגד הנהג, נוהגים חבריו להתחלק עמו בקנס. השופט לא השתכנע מנימוק זה ולדבריו מוזר הדבר, ולא סביר, שאדם יתנדב לשאת בעונש שהוטל על אדם אחר מתוך רצון טוב וחברות לשמה. יחד עם זאת לא ניתן היה בנסיבות העניין להמיר את האישום ע"ש אותה חברה נוכח כפירתה הנחרצת.
בנסיבות אלו, ולמרות שהאישום כאמור לא הומר, החליט השופט לזכות את הנאשם מחמת הספק.
המשך
אולי יעניין אותך לקרוא עוד על:
