טעות בזיהוי מצלמת המהירות

בית המשפט

ת 023869/04
בית משפט לתעבורה ת"א – יפו

 

תאריך:10/03/2005

 

כב' השופט יצחק גרטי

 

בפני:

 

מדינת ישראל

 

המאשימה

 

נ ג ד

 

הנאשם

 

תמרוב גבריאל

ע"י ב"כ עו"ד אלעד שור

ממשרד א. אורון,עו"ד

 

 

פסק דין

 

 

מזכה הנאשם מחמת הספק.

 

ואלו נימוקי הזיכוי:

 

  1. הנאשם, גבריאל תמרוב (להלן -"הנ'") הואשם כי בתאריך 6.6.03 בשעה 14:39, נצפתה מונית 25-458-56, בבעלותו, נוסעת ברח' אלוף שדה בר"ג במהירות 108 קמ"ש למרות שבמקום, כיוון נסיעתו, היה מוצב תמור ב – 20 שהגביל המהירותהמותרת ל – 60 קמ"ש, כעבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה.
    ב"כ הנ' כפר בעובדות כתב האישום וטען כי במעוד הרלוונטי, המונית שצולמה, לא מוניתו היא.
  2. להוכחת האישום, המאשימה הביאה הראיות הבאות:
    עדות רס"ר דרור גלאי (להלן – "ע.ת.") אשר ערך טופס דו"ח הצבת והפעלת הממא"ל והציג התמונה שמתעדת מונית מס' רישוי 25-458-56 עוברת העבירה המיוחסת מוצג ת/2.
    מוצג ת/1 – טופס דו"ח הצבת והפעלת הממא"ל.
    מוצג ת/2 – התמונה שצילם המכשיר לפיה נקבעה מהירות המונית בעת הצילום.
    מוצג ת/3 – תע"צ בעלות הנ' במונית מס' רישוי 25-458-56 ליום העבירה.
    מוצג ת/4 – תע"צ תקינות הממא"ל (מד המהירות האלקטרוני) אשר קלט מהירותהמונית.
    מוצג ת/5 – תע"צ עובדי המעבדה המבטיח כי פותחה תמונה ת/2 כדין.הנ' מסר גירסתו לפיה במועד הרלוונטי, המונית שלו נמצאה בשטח רשות שדות התעופה בנתב"ג, בהסתמכו על נ/1 לפיו נכנס למקום בשעה 14:12 ויצא לנסיעה בשעה 15:52. בח.נ. לא סתר עדותו בח.ר. ואף הכין את מכתב תלונתו, נ/2, כדי להגישו למשטרה, אך לא הסכימו לקבלו. בעדותו טען כי לא יתכן שמוניתו תהא בשני מקומות בו זמנית וגם שלל אפשרות שכפול מס' הרישוי על ידי מורשה שלו.מטעמו העיד אלי נאור (להלן – "ע.ה") אשר הציג את נ/1 והסביר הנוהל בנתב"ג, לגבי המוניות הנותנות שירותי הסעה במקום. לפי עדותו כל מונית נכנסת או יוצאת מצולמת ונ/1 משקף כניסות ויציאות מונית הנ', ב – 6.6.03.
  3. ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה בטענה שהנ' לא הרים הנטל כדי להוכיח כי אותה מונית שצולמה בת/2 היא לא המונית שלו, תוך שהיא תוקפת תקינות עריכת מסמך נ/1 הסומך על מיכון שלא נקבעה תקינותו, כעדות ע.ה.ב"כ הנ' ביקש זיכויו, בטענה כי די בראיות שהביא ולא נסתרו בח.נ. כדי לעורר הספק לצורך זיכוי הנ' ושיש בהן כדי להרים הנטל המוטל עליו לצרכי זיכויו.
  4. לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנות הרלוונטיות לנדון, כדלקמן:א. ראיות המאשימה אכן מבססות העובדות המפורטות בכתב האישום. המונית הנושאת מס' רישוי 25-458-56 היא זו שנמדדה מהירותה ונקלטה בתצלום, ת/2, כאשר הצילום והמדידה נעשו באופן תקין וודאי. בפועל, הוכח כי המונית הניצפת בת/2 אכן נסעה במקום, במהירות מופרזת כמיוחסת בכתב האישום, על אף ההגבלה בתמרור ב – 20.ב. מאידך, ראיות הנ' עוררו בלבי ספק בראיות המאשימה עד כדי קיום אפשרות קיומן של שתי מוניות, מתוצרת זהה, בעלות אותו מס' רישוי.

    הנ' שכנע אותי כי זהו מקרה ראשון בו נתקל באפשרות שלוחית רישוי מוניתו שוכפלה ואף ערך את מסמך נ/2 כדי להגיש תלונה על כך, אך הוא סורב. מבחינתי אכן יש בנ/1, כדי להראות כי מוניתו נמצאה במועד הרלוונטי בנתב"ג ולא בנסיעה באלוף שדה.

    ג. אם לא די באמור לעיל, הנ' המציא לדרישתי את צילום חשבוניות מונה המונית ליום הקובע – מוצג בימ"ש/1, שם אכן יש אימות לעודבה כי בין השעות 14:12 ועד 15:52, המונית שהתה בתחום נתב"ג ולא בכתובת ביצוע העבירה.

  5. סוף דבר – על סמך האמור לעיל, אני קובע כי הנ' הוכיח להנחת דעתי, כי במועד הרלוונטי לכתב האישום, שעה 14:39, המונית שבבעלותו שהתה בשטח נתב"ג, באופן שיש מקום לאפשרות קיומן של שתי מוניות זהות, בעלות מס' רישוי זהה ולפיכך מזכה הנ' מביצוע עבירה על תקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, זיכוי מחמת הספק.
  6. במטרה לחסוך מזמנו השיפוטי של בית המשפט ומזמנם של הצדדים, המזכירות תשלח העתק פסק הדין אל הצדדים והמועד של 27.3.05 – בטל בזה.

 

ניתנה היום בלישכתי, כ"ט ב אדר א, תשס"ה (10 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

גרטי יצחק – שופט

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן