להאזנה:
תאונת דרכים בצומת מרומזר – בהיעדר עד אובייקטיבי, למי יאמין השופט?
כאשר נגרמת תאונת דרכים בצומת מרומזר, לא ניתן, כמובן, לקבוע מראש מי הנהג החשוד בכניסה לצומת באור אדום, ולכן לא ניתן להעמיד לדין את אחד הנהגים אלא אם קיימת עדות אובייקטיבית אשר על פיה אותו נהג אמנם נכנס לצומת באור אדום.
יחד עם זאת, המשטרה לא תמיד מרימה ידיים ומגישה בכל זאת כתבי אישום כאשר נגרמת תאונת דרכים בצומת מרומזר, למרות היעדרו של עד אובייקטיבי, וזאת בהסתמך על עדותו של אדם נוסף שנסע באחד מכלי הרכב, התומך, מטבע הדברים, בגרסתו של הנהג ברכב בו נסע, למרות שאין המדובר, כמובן, בעד אובייקטיבי שאינו מעורב.
בתיק אשר נדון בפני שופט התעבורה בת"א אלי ספיר, זיכה השופט נהג אשר הואשם בגרימת תאונת דרכים עקב כניסה לצומת באור אדום, וזאת בהסתמך על עדותו של הנהג המעורב ואשתו. השופט גם מתח ביקורת על המשטרה וציין כי הגשת כתבי אישום בהיעדר עדות ניטרלית בתיקים כאלו "אינה מועילה לא למתלונן ולא לציבור" ולכן כל עוד לא ניתן ללמוד מהנסיבות מי הנהג העבריין אין הצדקה להגיש כתב אישום.
במקרה דומה, אשר נדון בביהמ"ש לתעבורה בתל אביב הועמדה נהגת לדין בפני השופט שלמה איזקסון והואשמה בכניסה לצומת רבין (דרך הגבורה) – המאבק בגבעתיים באור אדום. הנאשמת טענה כי חצתה את הצומת כשהיא נוהגת ברח' רבין מכיוון מזרח למערב בנסיעה ישרה ורצופה ובחסות האור הירוק. לעומתה טען הנהג המעורב כי הגיע לצומת ברח' רבין ממולה ופנה שמאלה לתוך רח' המאבק וזאת לאחר שנעצר קודם לפני הצומת בגין האור האדום שדלק בכיוון נסיעתו ונכנס לצומת באור ירוק. בכיוון נסיעת המעורב היו שתי מערבות רמזורים, האחת לשמאלה והאחרת לישר ולימין. המעורב היה החלטי בגרסתו לפיה הוא לא התבלבל בין שתי מערכות הרמזורים והוא נכנס לצומת רק לאחר שנדלק אור ירוק לכיוון נסיעתו.
התביעה העלתה לעדות בתמיכה לגרסת הנהג המעורב את בתו שנסעה עמו. הבת, בגיל 16.5, לומדת בכיתה י"ב, לא אוחזת עדין ברשיון נהיגה. הבת העידה כי ישבה מימינו של אביה וכי היא זוכרת היטב שאביה נעצר לפני הצומת כשנדלק אור אדום בכיוון נסיעתו ורק כשהאור התחלף לירוק, אביה החל בנסיעה. בתשובה לשאלות הסנגור, שמא אביה התבלבל בין שתי מערכות הרמזורים, השיבה הבת כי "היה ירוק, ורק ירוק לא היה רמזור אדום בסביבה. אני תמיד מסתכלת ברמזורים ולא היה אור אדום. אני זוכרת שהיו שני רמזורים מול העיניים שלי ושניהם היו ירוקים".
למרות עדותה הנחרצת של הבת, החליט שופט התעבורה, איזקסון לזכות את הנאשמת. בנימוקי הכרעת הדין ציין השופט כי שאל את הבוחן שהעיד בפניו נשאל האם ניתן עפ"י הממצאים בשטח לקבוע מי הנהג העבריין ועל כך השיב הבוחן בשלילה. בנסיבות אלו, קבע השופט איזקסון, כמו חברו השופט ספיר, כי אין באפשרותו להכריע איזו מבין שתי הגרסאות עדיפה שכן הן גרסת הנאשמת והן גרסת המעורב ובתו נמצאו אמינות באותה מידה ממש. כתוצאה מכך, ולמרות שעקב התאונה נפגעו המעורבים בגופם, זוכתה הנאשמת מהאחריות לגרימת התאונה בה הייתה מעורבת.