נהיגה ללא רישיון

להאזנה:

 

כל העברות שעניינן נהיגה ללא רישיון, אינן מחייבות בנקודות, פרט לחוסר רישיון רכב תקף (6 נקודות) ורישיון נהיגה תקף לאותו סוג רכב (8 נקודות).

במהלך נהיגה ברכב, כל נהג חייב לשאת עמו רישיון נהיגה, רישיון רכב ותעודת ביטוח בני תוקף. נהיגת רכב ללא הרשיונות הללו היא עברת קנס בשיעור של 100 ₪.

 

בעבר, כאשר נהג היה נתפס ללא רישון, השוטר שעצרו היה מוסמך למסור לידיו הזמנה למשפט ולהאשימו בעברה של נהיגה ללא רשיון , רשיון רכב או תעודת ביטוח. הזימון למשפט היה נקבע לאחר תקופה ארוכה של כשנה, כך שאם הנהג היה מחמיץ את הדיון השיפוט לגביו נעשה בהיעדרו, בהנחה שהוא אינו אוחז כלל ברשיונות. במקרה כזה, השופט היה מטיל עליו בדרך-כלל פסילת רשיון נהיגה בפועל, לתקופה של שנה עד שלוש שנים.

הנהג אשר היה מרשה לעצמו לנהוג לאחר פסילת רשיונות, משום שיצא מתוך הנחה שרשיונותיו תקפים, היה עומד למשפט ומואשם בנהיגת רכב בזמן פסילה. הוא גם היה צפוי למאסר בפועל ואף לפסילת רשיון הנהיגה למספר שנים.

היום – בעידן המחשב – המצב שונה: הנהג מקבל לידיו הודעה על נהיגת הרכב ללא רישיונות, ורק בשלב מאוחר יותר המשטרה בודקת במסוף האם אמנם הרישיונות תקפים. בכל מקרה, כיום אי נשיאת רישיונות במהלך נסיעה היא עברת קנס.

רישיון נהיגה ורישיון רכב

בהתאם למצב המשפטי כיום יש להבחין בין שלושה מצבים עיקריים:

• כאשר רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או שניהם גם יחד אינם תקפים לתקופה של עד שישה חודשים, מדובר בעברת קנס בשיעור של 250 ₪, ביחס לרשיון הרכב ורשיון נהיגה.
• כאשר רשיון הנהיגה, רשיון הרכב או שניהם גם יחד אינם תקפים במשך פרק זמן שהוא מעבר לשישה חודשים, יזומן הנהג למשפט, יהיה צפוי לפסילה על-תנאי ולעתים גם לפסילה בפועל.
• כאשר פג תוקף רשיון הנהיגה מעבר לשנה, תעודת ביטוח החובה אינה מכסה. במקרה כזה, יהיה הנהג צפוי לפסילה של שנה אחת בפועל בגין היעדר ביטוח; עם זאת, שופט התעבורה יכול להפעיל שיקול דעת רחב בשאלה, האם לקצר את תקופת הפסילה ולעתים גם בשאלה, האם להימנע מהטלת פסילה בפועל.

 

** יודגש לשם הבהרה, כי אין קשר בין תוקף רשיון הרכב לתוקף ביטוח החובה.

 

תעודת ביטוח

במקרה של נהיגה ללא תעודת ביטוח חובה, הנהג יזומן למשפט ולא תהיה לו אפשרות לפטור עצמו מתשלום בררת הקנס, אפילו אם מדובר בתקופה קצרה שבה לא נשא אותה. עם זאת, יתחשב בית המשפט לקולא או לחומרה במשך התקופה שבה לא נשא את התעודה וכן בשיקולים נוספים, הקשורים הן בביצוע העברה (למשל הרכב אינו של הנהג) והן בשיקולים הקשורים לנהג עצמו (למשל, שנות הוותק שצבר בנהיגה ועברו התעבורתי).

 

מקרה לדוגמה: הרשיונות לא היו ברכב – הנאשם הסתבך

הסיפור הקפקאי שיפורט להלן, ממחיש עד כמה יכול נהג להסתבך כאשר הוא נוהג ברכב ללא רשיונות בני תוקף.
נהג רכב פרטי נעצר על-ידי שוטר לפני מספר שנים , הוא התבקש להציג את רשיונותיו, אולם הרשיונות לא היו עמו. לאור זאת, הנהג קיבל לידיו זימון למשפט לתאריך שהוא שנה לאחר מועד העברה. בין לבין, נלכד אותו נהג שוב על-ידי שוטר אחר, זאת לאחר ששוב התבקש להציג את רשיונותיו; לאחר שהתברר כי הרשיונות לא היו עמו קיבל זימון נוסף למשפט.

 

הנהג שכח את המועד של שני המשפטים, ולאור זאת נשפט בהיעדרו על-ידי שופט בית המשפט לתעבורה בתל-אביב, אפרים דורון, ל-15 חודשי פסילה בפועל ו-1500 ₪ קנס בכל תיק, סה"כ ל-30 חודשים, שכן עונשי הפסילה על פי הדין הם מצטברים.

 

הנהג שלא שילם את הקנסות עקב מצב כלכלי קשה (שכן, היה מובטל תקופה ארוכה) חויב בתוספת פיגורים בשיעור של 100%. לכן, הוא נמצא חייב בקנס בשיעור של 3000 ₪ בכל תיק, סה"כ – 6000 ₪, כמו כן נדון לפסילה לשלושים חודשים. לנהג, נודע על אודות תוצאות פסק הדין רק לאחר שבירר במשרד הרישוי, אז גם הסתבר לו שרשיונו מעוכב עקב השלילה ועקב אי תשלום הקנסות. הנהג הזדרז להגיש בקשה לשופט התעבורה לביטול פסקי הדין. לבקשתו, צירף הנהג רשיונות בני תוקף למועדים שבהם בוצעו שתי העברות. השופט עיין בבקשה והורה לנהג לשלם את הקנס, לרבות תוספת הפיגורים, זאת כתנאי לביטול הפסילה בפועל.

הנהג הגיש בקשה נוספת ובה הסביר לשופט כי עקב מצוקתו הכלכלית הקשה אין באפשרותו לשלם את כפל הקנס. השופט דחה את בקשתו, בנימוקי הדחייה ציין שהוא יהיה מוכן לדון שוב בעניין רק לאחר שהקנס ישולם. בצר לו, ערער הנהג לבית המשפט המחוזי – הפעם באמצעות סניגור. הסניגור טען, כי השופט אינו יכול להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום כפל הקנס, כאשר מוכח לו שהרשיונות היו תקפים בעת ביצוע העברות, וכי מדובר בכל מקרה בעברת קנס בלבד. לאור זאת, ביקש הסניגור מבית המשפט המחוזי לבטל את הפסילה בפועל של 30 חודשים ואת הקנס שהגיע כאמור ל-6000 ₪, ובמקום זאת להטיל על המערער קנס בשיעור של 105 ₪ בכל תיק.

שופטת בית המשפט המחוזי, סביונה רוט לוי, לא התרשמה מטיעוני הסניגור ובחרה לדחות את הערעור בנימוק לפיו, שופטי בית המשפט המחוזי צריכים להימנע מלהתערב בעונש, אלא אם כן מדובר במקרה חריג. לדעת השופטת העונש, 30 חודשי פסילה במקום 105 ₪ קנס !, אינו חריג מכאן נובעת אי התערבותה. הנהג האומלל, בצר לו, הגיש מכתב אישי לשופט התעבורה ובו גולל את נסיבותיו האישיות הקשות – היותו בן למשפחת ניצולת שואה, המצב הכלכלי הקשה בבית והיות הרשיון חיוני לפרנסתו – אך השופט דחה את הבקשה.

במצב שכזה,לא נותרו לנהג כל אופציות. אמנם, הוא יכול לפנות בבקשת חנינה לנשיא המדינה, על-מנת לתקן את העוול שנגרם לו, אך הטיפול בבקשות החנינה נמשך לעתים על פני תקופה של שנה ויותר. גם פנייה לבית המשפט העליון הייתה עלולה להידחות, זאת בנימוק שבית המשפט העליון אינו דן בערעור נוסף בעניין שנדון כבר בבית המשפט המחוזי, אלא אם מדובר בשינוי הלכה.

על-כן, בנסיבות שנוצרו, פנה הסניגור אישית לשופט התעבורה, הציג בפניו את הטעות של שופטת בית המשפט המחוזי ואת המצוקה של מרשו. השופט הורה לפקיד העזר להוציא את התיק מהארכיב, הוא עיין בו שוב והחליט לבטל את שני פסקי הדין שלו עצמו, במקומם הטיל על הנהג קנס בשיעור 200 ₪ בשני התיקים גם יחד.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן