הקשר הסיבתי

 

מהו קשר סיבתי?

 

משמעות המונח "קשר סיבתי" היא קיומו של קשר בין מעשה מסוים לתוצאה שנגרמה, באופן שהמעשה הוא הסיבה לאותה תוצאה. לדוגמה, נהג נסע במהירותמופרזת ופגע בהולך רגל. אם היה נוסע במהירות חוקית, סביר להניח שהנהג היה מצליח להיעצר ולא לפגוע בהולך הרגל, ולכן קיים קשר סיבתי בין המהירותהמופרזת של הנהג לבין גרימת תאונת הדרכים.

 

 

חריגים (הקשר הסיבתי ינותק):

 

ייתכנו מצבים, שבהם ינותק הקשר הסיבתי בין רשלנות הנאשם לבין גרימת התאונה. זאת, בעיקר במצבים שלא ניתן לצפותם, ולכן לא נדרש מהנהג להיערך לאפשרות שהם יתרחשו. כך, לדוגמה, כאשר הנהג נוסע במהירות מופרזת ונער מתפרץ לפני רכבו תוך שהוא מהמר על חייו במשחק 'רולטת כביש'. במקרה כזה, אי אפשר לטעון שהנאשם היה צריך להביא התנהגות כזו בחשבון או כי המהירותהמופרזת כשלעצמה היא שגרמה לתאונה.

 

דוגמה : חסם נתיב נסיעה – זוכה מגרימת התאונה

 

נהג אוטובוס (ג'אבר, ע.פ. 737/81) נסע ברח' רוקח בתל אביב מכיוון הרצליה לכיוון הים. כשהגיע בסמוך לגני התערוכה, התכוון לפנות שמאלה בצומת. הנהג בלט עם רכבו כמתכוון לסטות אל הנתיב השמאלי מתוך שלושת הנתיבים במסלול מכיוון הים לכיוון הרצליה. כשהיה במצב המתנה, התקרב אליו רכב פרטי מהנתיב השמאלי, הנהג לא נעצר לפני האוטובוס ,אלא התנגש בו ונהרג.

 

שופטת בית המשפט העליון, שושנה נתניהו, קיבלה את ערעורו של נהג האוטובוס על הרשעתו בבית המשפט המחוזי בתל אביב והחליטה לזכותו (בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה על זיכויו של הנהג בבית המשפט לתעבורה). בנימוקי פסק הדין כתבה השופטת, כי אין לדרוש מנהג לחזות מראש רשלנות גבוהה המוגדרת כרשלנות רבתי של נהג אחר. השופטת ציינה, כי נהג הרכב הפרטי יכול היה לסטות לאחד משני הנתיבים הפנויים שמימינו, ועל כן לא ניתן היה להניח שימשיך ויפגע ברכב הממתין במצב עצירה.

 

דוגמה : פנה שמאלה, חסם נתיב נסיעה – זוכה מגרימת התאונה

 

בית המשפט המחוזי בירושלים (רייזנר, ע.פ. 61/95) זיכה נהג, אשר הורשע בגרימת תאונת דרכים קטלנית. נהג ברכב מסחרי ביצע פנייה שמאלה והתנגש ברכב פרטי שבא מולו. עקב ההתנגשות, נזרק הרכב הפרטי לעבר גדר אבנים שבימין הדרך וילדה שישבה עליו נהרגה. בית המשפט פסק, כי הנהגת המעורבת נהגה במהירות מופרזת ואין בעובדה שניתן היה לראותה מבעוד מועד כדי להצדיק את הרשעת המערער. לכן, קבע בית המשפט כי נותק הקשר הסיבתי בין אופן נהיגת המערער לבין התוצאה הקטלנית.

 

באותו מקרה, נהגת הרכב הפרטי אשר הגיעה ממול העידה כי מכוניתה הועפה כתוצאה מההתנגשות ועלתה, כאמור, על גדר אבן בגובה 60 ס"מ ונחתה מעבר לגדר, בחצר, במרחק של כ-30 מטר. לאור זאת, קבע בית המשפט כי המסקנה המתבקשת היא, כי נהגת הפרטית נהגה במהירות מופרזת.

 

כאשר ראתה את הרכב המסחרי המתחיל לחצות את מסלול נסיעתה באיטיות, התבלבלה, איבדה השליטה על רכבה וסטתה ימינה תוך שפשוף קל בפגוש של המסחרית. עקב מהירותה המופרזת, עלתה על המדרכה ועל הגדר. לכן, פסק בית המשפט, כי הסיבה המידית לגרימת המוות היא מהירותה המופרזת של נהגת הפרטית וחוסר המיומנות המשווע שגילתה בנהיגתה.

 

 

סייגים לחריגים (הקשר הסיבתי לא ינותק)

 

אם התנהגות הולך הרגל היא בלתי צפויה, אך למרות זאת יכול היה הנהג להבחין בו מבעוד מועד ולהיערך למניעת התאונה. הרי שלא יהיה די ברשלנות הולך הרגל לנתק את הקשר הסיבתי ולשחרר את הנהג מאחריות לתוצאות התאונה.

 

דוגמה: הולך הרגל קפץ לכביש – הנאשם הורשע בגרימת מותו

 

נהג רכב פרטי נסע בכביש גהה בשעה שש בבוקר אל מקום עבודתו. במהלך הנסיעה, התפרץ לכביש הולך רגל שדילג מעל גדר ההפרדה וחצה את הכביש בריצה. הנהג, אשר נסע בנתיב הימני, סטה שמאלה על מנת לא לפגוע בהולך הרגל שחצה את קו נסיעתו, אך למצער לא הצליח למנוע את הפגיעה והולך הרגל נדרס למוות. השופטת שרה גדות מבית משפט השלום בתל אביב החליטה להרשיע את הנהג, אף שהתנהגותו של הולך הרגל הייתה רשלנית מאוד ובלתי צפויה, הואיל ולגישתה הנהג היה צריך להיות מרוכז בדרך שלפניו ולהבחין בהולך הרגל שלא היה מוסתר על-ידי רכב אחר.

 

עם זאת, השופטת התחשבה בנסיבות הקשות של המקרה, ולכן נמנעה מהטלת מאסר בפועל או עבודות שירות על הנהג, ובמקום זאת הטילה עליו עונש של שלוש שנות פסילה בפועל בנוסף לעונשים על-תנאי. בערעור שנדון בפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב , קוצר עונש זה אף למחצית – שנה וחצי פסילה בפועל.

 

דוגמה נוספת, נוגעת למקרה הבא שבו נהג עומד עם רכבו לפני צומת תוך שהוא מסתיר תמרור "עצור", ובשל כך מתרחשת לאחר מכן תאונת דרכים. זאת, משום שנהג הנוסע באותו כביש לא היה ער לחובתו לעצור כיוון שהתמרור הוסתר. במקרה זה, יתקיים קשר סיבתי עובדתי בין החנייה המסתירה את התמרור לבין גורם התאונה על-כן, יוגש כתב אישום נגד הנהג שחנה שלא כדין ובו יצוין כי בשל החנייה הלא-חוקית נגרמה תאונת דרכים. במקרה כזה, הנהג שחנה שלא כדין לא יוכל לפטור עצמו בנסיבות אלו בתשלום קנס, אלא יזומן למשפט ורשיונו עלול להישלל בפועל או על תנאי בהתחשב, כמובן, גם בתוצאות התאונה.

 

מקרה שכיח נוסף הוא שנהג עוקף אוטובוס העומד בתחנת אוטובוס ופוגע למוות באדם היורד מהאוטובוס. בדרך כלל, במקרים שכאלו יואשם הנהג הפוגע בפגיעה בהולך הרגל מכיוון שישנה חובה לצפות לכך שהולכי רגל לא זהירים ירדו מהאוטובוס ויתפרצו אל הכביש. עם זאת, ייתכנו מקרים יוצאי-דופן שבהם התפרצות הולך-רגל לכביש תיחשב כמפתיעה, ולכן הנהג לא יישא באחריות לתאונה אפילו אם יפגע בהולך הרגל.

 

דוגמה : הולך הרגל ירד מהאוטובוס – הנהג זוכה

 

נהג טנדר נהג ברכבו ממושב ייטב בערבה לכיוון כביש 90. במהלך הנסיעה, הבחין באוטובוס אשר עצר בצד ימין, כשהוא חוסם את הנתיב הימני של הכביש. הנהג עקף את האוטובוס וכשחלף על פני חזיתו, פגע למוות בנער שירד מהאוטובוס וחצה את הכביש. מדובר בכביש שומם ללא תחנת אוטובוס מסומנת. מימין לכביש, ישנה תעלת מים זורמים, ונהגים היו נוהגים לעצור במקום כדי לשתות ולהתרחץ.

 

הנהג הנאשם טען, כי הוא לא יכול היה לצפות את ירידת הנוסע מהאוטובוס. זאת, הואיל והכביש במקום היה שומם לא הייתה תחנת אוטובוס והוא הניח שהאוטובוס עצר על-מנת שנהגו יתרחץ בתעלה שבימין הדרך. שופט התעבורה בירושלים יוסף ריבלין זיכה את הנאשם. השופט ציין כי אף שקיימת חובת זהירות מיוחדת בעת עקיפת אוטובוס, הרי שבנסיבות שפורטו לעיל, ובהתחשב גם ברשלנותו הגבוהה של הנער המנוח אשר חצה את הכביש לפני חזית האוטובוס כשהוא מוסתר לחלוטין מעיני הנאשם – אין הצדקה להרשיע את הנהג בגרימת מוות. עם זאת, הרשיע השופט את הנהג בעברה של נהיגת רכב במהירות מופרזת – בכך שעקף את האוטובוס במהירות גבוהה מדי. לאור זאת, נגזר על הנהג עונש של 700 ₪ קנס ופסילה על תנאי.

 

 

קשר סיבתי רפואי:

 

במונח זה, הכוונה היא כי המוות של קורבן התאונה הקטלנית נגרם עקב התאונה ולא מסיבה אחרת.
בדרך כלל, בית המשפט מניח שאם אדם נפטר בעקבות תאונת דרכים, תוך פרק זמן קצר יחסית לאחר שנפצע בתאונה, אז יש לומר שמותו נגרם כתוצאה מהתאונה. בהקשר לכך, יש לציין שהעובדה כי הגופה לא עברה ניתוח במכון הפתולוגי, אין בה כשלעצמה לגרום בהכרח לזיכוי הנהג מאחריות למותו של הנפגע.

 

דוגמה : לא הוכח כי המוות נגרם עקב התאונה – הנאשם זוכה

 

בבית המשפט המחוזי בחיפה נדון ערעור המדינה על זיכויו של נהג מגרימת תאונת דרכים קטלנית. זאת בעקבות ניתוק הקשר הסיבתי בין הפציעה בתאונה למוות. השופטים בערעור אימצו את פסק דינו של שופט התעבורה בחיפה, יגיב פוקס, שקבע כי לא הוכח בתאונה זו הקשר הסיבתי בין הפגיעה למוות.

 

המנוח אושפז ביום התאונה בבית החולים 'כרמל' בחיפה, ולמחרת הועבר לבית חולים רמב"ם, כשהוא סובל מפגיעה במוח ומשבר מרוסק ברגלו. שלושה חודשים לאחר התאונה, הועבר לבית החולים לווינשטיין. כשלושה וחצי חודשים לאחר מכן, הועבר המנוח לבית החולים אלישע ונפטר שם כחודשיים לאחר מכן.

 

המנוח נפטר כשמונה חודשים מיום הפציעה ולא נערכה נתיחת הגופה. שופט התעבורה סקר את עדויות הרופאים, אשר העידו בפניו, ואת החומר הרפואי שהוצג לו. לפיכך, הוא קבע, כי המומחים לא הסיקו בעדויותיהם אם סיבת המוות הייתה אמנם עקב התאונה ושעל כן בית המשפט אינו יכול למלא את החסר בעדויות אלו. לאור זאת, קבע השופט כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין מות המנוח לתאונת הדרכים. שבגרימתה הורשע הנהג. הנהג הורשע אפוא רק בגרימת החבלה.

 

לגבי אי קיום נתיחת הגופה, קבעו שופטי הערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה כי אין המדובר בתיק זה במקרה שבו סיבת המוות הייתה ברורה; אם המנוח היה נהרג מיד לא היה צורך בניתוח גופה על מנת לשכנע את בית המשפט כי המוות נגרם עקב התאונה.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן