פסילה מטעמים רפואיים

 

פסילת רישיון לנהג שנמצא לא כשיר מבחינה רפואית

 

 

 

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

 

 

ניתן לפסול רשיון נהיגה או לא להעניק רשיון נהיגה מלכתחילה אם ימליץ על כך המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, השייך למשרד הבריאות. נהג שמוזמן לבדיקות רפואיות במכון ונמצא בלתי כשיר לנהיגה, רשיונו יישלל על ידי רשות הרישוי בדרך כלל לתקופה של שנה אחת, לאחריה יוכל להיבדק מחדש.

 

 

ועדת הערר:

 

 

נהג שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים המליץ לשלול את רשיונו, זכאי לערער תוך 30 יום על ההמלצה בפני ועדת ערר בת שלושה רופאים, המתכנסת בדרך כלל בבית החולים ע"ש שיבא בתל השומר.

 

חשוב לדעת, כי נהג אשר עררו נדחה "ייכנס לסוף התור", כלומר יהיה זכאי להיבדק מחדש במכון הרפואי לבטיחות בדרכים רק בתום שנה מיום שעררו נדחה. בדרך כלל, כאמור לעיל, כאשר המכון הרפואי ממליץ לפסול את רשיון הנהיגה, הפסילה היא לשנה, רק בתומה זכאי הנהג להיבדק מחדש; לדוגמה, אם הערר נשמע כחצי שנה לאחר ההמלצה לפסול את הרשיון, הרי שהנהג יהיה זכאי לזימון מחדש לבדיקות רק שנה וחצי לאחר הבדיקות שבהן נכשל ולא אחרי שנה.

 

לאור האמור לעיל, עדיף לעורר שיתמוך את עררו בחוות דעת רפואית של פסיכיאטר מטעמו, במקרה שהפסילה היא מטעמים אישיותיים, או של מומחה אחר בתחום הרפואי הספציפי. במקרה שהמומחה הרפואי יעריך כי סיכויי הערר אינם גבוהים, עדיף לוותר על הערר וזאת משום שמי שנכשל בערר ייאלץ כאמור להמתין תקופה נוספת עד לזימון לבדיקות מחדש. יודגש, כי בוועדת הערר ניתן להיעזר גם בייצוג של עורך דין.

 

בדרך כלל, ועדת הערר אינה מודיעה על החלטתה במקום. על החלטת הוועדה מקבל העורר דיווח מרשות הרישוי. הוועדה יכולה לדחות את הערר, לקבלו או לעתים אף להפנות את העורר לבדיקה רפואית מטעמה.

 

 

ערעור על ועדת הערר:

 

 

על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בתוך עשרה ימים, זאת מהיום שדווח לנהג על ההחלטה. הערעור נשלח לבית המשפט המחוזי באזור מגורי הנהג, הערעור הוא בשאלה משפטית בלבד ולא בשאלה רפואית; כלומר, המערער לא יוכל לטעון שהוא כן כשיר מבחינה רפואית לנהוג, זאת משום שבשאלה הרפואית החלטת ועדת הערר היא סופית.

 

לפיכך, המערער יוכל לערער על החלטת הוועדה בנימוק משפטי; הטענה שיוכל להעלות היא למשל שהוועדה דנה שלא בהרכב מלא של שלושה שופטים, שאחד מחברי הוועדה איננו רופא. הוא יוכל גם לטעון שלא התאפשר לו להשמיע את טיעוניו לפני הוועדה או להגיש חוות דעת רפואית מטעמו וכד'.

 

דוגמה : מי שכשיר רפואית לנהוג במונית – כשיר גם לנהיגה באוטובוס

 

בדרך כלל, בית המשפט המחוזי לא מתערב בהחלטת ועדת הערר. במקרה חריג אשר נדון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפני השופט גלעד גלעדי , טענה המערערת כי ועדת הערר שגתה בכך שפסלה אותה מטעמים רפואיים לנהוג על אוטובוס, בעוד שאושר לה לנהוג ברכב ציבורי אחר מסוג מונית. השופט ביטל את החלטת ועדת הערר ואפשר למערערת לנהוג גם על אוטובוס. בנימוקי פסק הדין כתב השופט כי החלטת הוועדה נראית לו תמוהה; אם מצבה הנפשי של המערערת אינו מאפשר לה לנהוג באוטובוס, מדוע אם כן הסכימה רשות הרישוי שתנהג במונית, שהרי גם אוטובוס וגם מונית הם כלי רכב ציבוריים אשר מסיעים נוסעים בשכר.

 

אם אדם, מוסיף וכותב השופט, הוא מסוכן או בלתי כשיר לנהוג באוטובוס שהוא רכב ציבורי, מדוע הוא כשיר לנהוג במונית שגם היא רכב ציבורי ?! כך, למשל, אם השיקולים של רשות הרישוי ששללה את רשיון הנהיגה של המערערת לאוטובוס היו על-מנת להגן על ציבור הנוסעים, מדוע אין רשות הרישוי מגנה על הנוסעים במוניות ?!

 

לאור דברים אלו, החליט השופט לקבל את הערעור ולבטל את החלטת רשות הרישוי לשלול את רשיון הנהיגה של המערערת לנהיגת אוטובוס.

 

 

דיווח ישיר מצה"ל אל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

 

 

בדרך כלל, כשחייל המשתחרר משירות סדיר או מילואים בצה"ל בשל פרופיל רפואי 21, עקב חוסר התאמה אישיותית או רפואית, הוא מוזמן למכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבדיקות, בשל חשש המתעורר לגבי כושרו האישיותי או הרפואי לנהוג. הרופא המוסמך במכון הרפואי עלול לפסול את רשיון הנהיגה, בהתחשב בנימוקים שבגינם החייל שוחרר.

 

כך, למשל, יש מקרים שבהם חייל פנה לקצין בריאות הנפש בצה"ל (קב"ן) וטען בפניו כי הוא סובל מחרדות וכי יש לו מחשבות אובדניות, בתקווה שטענות אלו, אפילו אם אינן אמת, עשויות לסלול עבורו דרך לשחרור מהיר ממילוי החובה לשרת את המדינה. בדרך זו, עלול אותו חייל משוחרר לאבד גם את רשיון הנהיגה שלו ו"להשתחרר" גם ממנו, בעל-כורחו.

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן