לא ברור, אם המהירות המופרזת מהווה גורם לתאונה או דווקא גורמים אחרים . לעומת זאת ברור שככל שהמהירות תהיה גבוהה יותר, הסיכוי להיחלץ ממצבים מסוכנים בכביש יקטן והסיכוי לאירוע תאונת דרכים יגדל. כלומר, גם אם הסיבה הבולטת לגרימת התאונה אינה נעוצה במהירות המופרזת, אלא בעברה אחרת (אי ציות לתמרור עצור, סטייה, עקיפה וכד'), הרי שבמקרים רבים סביר שנהיגה במהירות מופחתת עשויה הייתה לסייע לנהג העבריין להיחלץ ממצב חירום ולא להיות מעורב בתאונת דרכים.
השאלה, האם מהירות מופרזת היא גורם לתאונת דרכים, נדונה בבית המשפט העליון.[1] באותו מקרה, המערער נהג בכביש המהיר ת"א – אשדוד לכיוון דרום, כשהוא מסיע ברכבו אדם נוסף. בסמוך לראשון לציון, איבד המערער את השליטה ברכב עקב נקר שגרם להתפוצצותו של הצמיג הימני-אחורי. לאחר שהנהג סטה לגדר הבטיחות שבמרכז הכביש התגלגלה המכונית אל המסלול הנגדי במרחק של 50 מטרים מהגדר. בוחן המשטרה קבע, על פי סימני הדחיפה והבלימה בכביש, כי מהירות הנסיעה של המערער הייתה 125 קמ"ש בעוד שהמהירות המותרת היא 90 קמ"ש. בית המשפט העליון פסק, שאילו המערער נהג במהירות חוקית, הוא היה עשוי לשלוט ברכב למרות הנקר והתאונה הייתה נמנעת. בית המשפט פסק ,שאמנם אין בעצם הסטייה מהמהירות החוקית (אם מדובר בסטייה לא משמעותית) ללמד על נהיגה רשלנית, אך במקרה הנוכחי הסטייה הייתה משמעותית ולכן יש לראות אותה כרשלנית. עקב כך, הורשע הנהג בגרימת המוות.
בית המשפט הבחין, אפוא, בין סטייה משמעותית מהמהירות החוקית המותרת לבין סטייה שאינה משמעותית – הסטייה אינה נחשבת לנהיגה רשלנית, אולם מהווה גורם עיקרי לתאונת דרכים. כמו-כן, קבע בית המשפט שנהג הנוסע במהירות אשר חורגת באופן משמעותי מהמהירות המותרת בחוק, חייב להתחשב בעובדה שבמקרה של תקלה – כמו נקר למשל – הוא לא יוכל להשתלט על רכבו.
[1] ע.פ. 84/85 דני ליכטנשטיין נגד מ.י. פ"ד מ' (3) עמוד 141.
קרא עוד על:
להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן
או מלאו את הפרטים הבאים ונחזור אליכם בהקדם
