אנציקלופדיה תעבורה – ערך ט`

  1. טכוגרף ראה תיקון לפק' התעבורה בעניין הטכוגרף.

         חוק לתיקון פקודת התעבורה (מספר 47), התשנ"ח 1998, סח' 1679, מיום  30/7/98.

 

  1. טרקטורון (לחומרה) בית המשפט שלערעור, השופט, ד"ר ע. בנימיני, דוחה ערר על החלטת בית המשפט בת"א לפסול רשיון נהיגה עד תום ההליכים. הנאשם, נער בן 16, נהג בטרקטורון, ללא דלתות, כשלצידו יושבת ידידתו, בת ה 15. הן הנאשם והן ידידתו לא חגרו חגורות בטיחות (למרות שמותקנות חגורות בטיחות בטרקטורון) ולא חבשו קסדות. הנאשם סטה ימינה ושמאלה, ידידתו נפלה ונחבלה קשה. בית המשפט קובע, כי למרות שלא קבועה בחוק חובה לחגור חגורות בטיחות ולחבוש קסדה בעת נסיעה בטרקטורון, הרי שבתנאים אלו של נסיעה היה על הנאשם להתאים נהיגתו ולא לבצע סטיות מסוכנות, במהירות 40 קמ"ש, ובשעות החשיכה, שהביאו לנפילת הנוסעת שלצידו.

         ב"ש 90219/02 פוגל איתי נ' מ"י, טרם פורסם.

 

  1. טכוגרף (לקולא) ראה באות מ', "מהירות", ערך מס'  48.

         ע"פ (מחוזי-חיפה) 364/99 מ"י נ' גדעון חיים, טרם פורסם, הסניגור 58, ינואר 2002, עמ' 24.

 

  1. טלפון (זיכוי) בית המשפט המחוזי, השופטת ר. סירוטה, מקבלת את הערעור וקובעת, כי שימוש בטלפון סלולארי, כאשר המכונית נמצאת במצב סטטי בפקק תנועה או ברמזור, אינה מהווה עבירה העונה על דרישות ס' 28 (ב) לתק' התעבורה וזאת, גם אם הנאשם החזיק את המכשיר בידיו ולא השתמש בדיבורית אישית. 

         ע"פ (ת"א) 70104/01 ברגמן אורי נ' מ"י, פקס פלילי מס' 138, מיום 10/6/02.

 

  1. טלפון – אוזניה – (זיכוי) – המערער הורשע בבית המשפט השלום בת"א בנהיגה, כשאוזניה של טלפון נייד לאוזנו. שופט הערעור, ד"ר ע. מודריק קבע, כי הרציונל שביסוד האיסור הוא החשש להיווצרות בידוד (או בידוד חלקי) בין אוזני הנהג לבין קולות ורעשים, שעליו לשומעם כדי להבטיח נהיגה בטוחה. במקרה דנן, מדובר במכשיר דיבורית של חברת "מוטורולה" שהוא: "מיקרופון אשר מחובר אליו מתלה מתאים לתנוך האוזן". שופט הערעור קבע, כי מומחים הם שיקבעו האם שימוש זה הוא אסור ומטעם זה זיכה את הנאשם.

         ע"פ (ת"א) 4489/98 איתי יונה נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 4, עמ' 16.

 

  1. טלפון – (זיכוי) הנאשמת הואשמה בנהיגה תוך שימוש בטלפון נייד שלא

באמצעות מיקרופון. בית המשפט לתעבורה ברמלה קבע, מפי  השופט, א. הדר, כי אכיפתה של תקנה זו היא בעייתית, מכיוון שהיא אינה מתבטאת בהתנהגות מסוימת של הרכב בכביש, כלומר: יכול שתעבר העבירה ללא השפעה נראית לעין ועל השוטר לראות לתוככי הרכב. הפרשנות הנכונה של האיסור היא על שימוש יחד עם שיחה במכשיר ולכן, על השוטר להעיד, כי הנאשם שוחח בטלפון במהלך הנהיגה, בהבדל משימוש אחר; לדוגמא, החזקת המכשיר ביד ללא דיבור שאז, יורשע הנאשם בעבירה על תק' 28 (א).

         ת"ע (רמלה) 3513/98 מ"י נ' אורלי פיינה, פס"ת כרך ג', חו' 6, עמ' 8.

 

  1. טלפון – (זיכוי) בית משפט השלום לתעבורה מזכה את הנאשם מעבירה של שימוש

במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון, על אף שהנאשם הודה, כי דיבר במכשיר במהלך רכיבה על אופנוע, זאת לאחר שבית המשפט מקבל את גרסת הנאשם לפיה, הוא לא הסיר את ידיו מהכידון במהלך השיחה הטלפונית שניהל, אלא נהג כאשר המכשיר מוחזק בקסדתו.

         ת' (ת"א) 43462/99 מ"י נ' קאהן, טרם פורסם, הסניגור 39, יוני 2000, עמ' 11.

 

  1. טלפון אוזניה (זיכוי) בית המשפט שלערעור קובע, כי ס' 169 לתק' התעבורה, לא קובע איסור על נהיגה ברכב, תוך הצמדת אוזניה לאוזן אחת, המחוברת למכשיר טלפון נייד. מטרת התקנה הייתה מניעת התנתקות של הנהג מסביבתו, בכך שיצמיד שתי אוזניות לשתי אוזניו ולא מניעת "כרסום" ברמת הקשב של הנהג גרידא, אשר נגרמת מהצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת בזמן הנהיגה.

         רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מ"י, פס"ת ג', חו' 10, עמ' 8.

  1. טלפון – אוזניה – (זיכוי) – המערער הורשע בבית המשפט השלום בת"א בנהיגה, כשאוזניה של טלפון נייד לאוזנו. שופט הערעור, ד"ר ע. מודריק קבע, כי הרציונל שביסוד האיסור הוא החשש להיווצרות בידוד (או בידוד חלקי) בין אוזני הנהג לבין קולות ורעשים, שעליו לשומעם כדי להבטיח נהיגה בטוחה. במקרה דנן, מדובר במכשיר דיבורית של חברת "מוטורולה" שהוא: "מיקרופון אשר מחובר אליו מתלה מתאים לתנוך האוזן". שופט הערעור קבע, כי מומחים הם שיקבעו האם שימוש זה הוא אסור ומטעם זה זיכה את הנאשם.

         ע"פ (ת"א) 4489/98 איתי יונה נ' מ"י, פס"ת כרך ג', חו' 4, עמ' 16.

 

  1. טלפון – (זיכוי) הנאשמת הואשמה בנהיגה תוך שימוש בטלפון נייד שלא

באמצעות מיקרופון. בית המשפט לתעבורה ברמלה קבע, מפי  השופט, א. הדר, כי אכיפתה של תקנה זו היא בעייתית, מכיוון שהיא אינה מתבטאת בהתנהגות מסוימת של הרכב בכביש, כלומר: יכול שתעבר העבירה ללא השפעה נראית לעין ועל השוטר לראות לתוככי הרכב. הפרשנות הנכונה של האיסור היא על שימוש יחד עם שיחה במכשיר ולכן, על השוטר להעיד, כי הנאשם שוחח בטלפון במהלך הנהיגה, בהבדל משימוש אחר; לדוגמא, החזקת המכשיר ביד ללא דיבור שאז, יורשע הנאשם בעבירה על תק' 28 (א).

         ת"ע (רמלה) 3513/98 מ"י נ' אורלי פיינה, פס"ת כרך ג', חו' 6, עמ' 8.

 

  1. טלפון – (זיכוי) בית משפט השלום לתעבורה מזכה את הנאשם מעבירה של שימוש

במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות מיקרופון, על אף שהנאשם הודה, כי דיבר במכשיר במהלך רכיבה על אופנוע, זאת לאחר שבית המשפט מקבל את גרסת הנאשם לפיה, הוא לא הסיר את ידיו מהכידון במהלך השיחה הטלפונית שניהל, אלא נהג כאשר המכשיר מוחזק בקסדתו.

         ת' (ת"א) 43462/99 מ"י נ' קאהן, טרם פורסם, הסניגור 39, יוני 2000, עמ' 11.

 

  1. טלפון אוזניה (זיכוי) בית המשפט שלערעור קובע, כי ס' 169 לתק' התעבורה, לא קובע איסור על נהיגה ברכב, תוך הצמדת אוזניה לאוזן אחת, המחוברת למכשיר טלפון נייד. מטרת התקנה הייתה מניעת התנתקות של הנהג מסביבתו, בכך שיצמיד שתי אוזניות לשתי אוזניו ולא מניעת "כרסום" ברמת הקשב של הנהג גרידא, אשר נגרמת מהצמדת אוזניה אחת לאוזן אחת בזמן הנהיגה.

         רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מ"י, פס"ת ג', חו' 10, עמ' 8.