נהיגה בשכרות: מעבירות התנועה החמורות והמסוכנות ביותר

העובדות המדאיגות מצביעות על כך שמספר תאונות הדרכים אשר מקורן בנהיגת תחת השפעת אלכוהול גדל במרוצת השנים, כך שכיום הן מהוות כ-5% מכלל התאונות – אך גם אחוז גבוה עוד יותר מתאונות הדרכים הקשות. בהתחשב בכך, לא מפתיע מדוע גורמי אכיפת החוק בישראל, ובכלל זה משטרת ישראל או בתי המשפט, נוקטים יד קשה כלפי נהגים הנתפסים כאשר בגופם כמות אלכוהול הגדולה מזו המותרת על פי חוק. אז מהי שתיית האלכוהול הופכת לעבירה? מהם העונשים? וכיצד יכול עורך דין תעבורה לסייע?

ההגדרה של נהיגה בשכרות

כצעד ראשון, יש למנות את המאפיינים של שדה המשחק האמור, ולראות כיצד מוגדרת נהיגה בשכרות הראי החוק. על פי הנוסח הבסיסי של החוק, "לא ינהג אדם רכב בדרך ולא יניעו אם הוא שיכור", כאשר אחריות מוטלת גם על בעל הרכב עצמו – אסור לבעל הרכב לאפשר נהיגת אדם שיכור ברכב שלו.

על פי ההגדרה הנוכחית, נהג שיכור הוא כזה שבבדיקת הינשוף שנערכה לו התגלה כמות של 240 מיקרוגרם אלכוהול ומעלה בליטר אחד של אוויר נשוף, או לחילופין נהג אשר בדיקת הדם שנערכה לו הראתה כמות העולה על 50 מיליגרם אלכוהול ומעלה ב-100 מיליליטר של דם. כמו כן, עבור נהגים חדשים, נהגים צעירים (עד גיל 24), נהגי רכבים ציבוריים או נהגי משאיות (משקל העולה על 3,500 ק"ג), הכמות המותרת קטנה עוד יותר.

העונשים המקובלים במקרים של נהיגה בשכרות

התיקון לפקודת התעבורה משנת 1995 מגדיר כי העונש הניתן על נהיגה בשכרות יעמוד על לפחות שנתיים של פסילת רישיון, אלא אם מדובר בנסיבות חריגות. בנוסף, יכלול העונש אחסנה של הרכב למשך חודש ימים ופסילה מנהלית של הרישיון במקום למשך 30 יום. באם מדובר בעבירה שניה מסוג זה של הנהג בשנה קלנדרית אחת, הפסילה תהיה לפרק זמן מינימלי של ארבע שנים. חשוב לשים לב שבחלק מהמקרים, השופטים יתחשבו בכמות האלכוהול המדויקת שנמצאה בגופו של האדם לצורך קביעת העונש הספציפי שלו.

עקב מורכבות התחום, וסיכויי הרשעה הגבוהים בו, מומלץ מאד להיעזר בעורך דין מקצועי, אשר דיני תעבורה מהווים תחום ההתמחות העיקרי שלו. עורך הדין יכול למצוא כשלים אפשריים בהליך הבדיקה, מה שעשוי להביא לזיכויו של הנהג, כאשר במקרים בהם אשמתו ברורה יפעל עורך הדין להפחתת העונש, לעיתים בצורה של הסדר טיעון.

 

 

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן