סירוב לבדיקת שכרות

ברמת העיקרון, לכל אדם שמתמודד עם גורמי אכיפת החוק יש זכויות מסוימות: באפשרותו לשמור על זכות השתיקה בחקירה, לחייג לעו"ד מתוך תא המעצר וגם לסרב לבדיקת שכרות אם נתבקש לבצע אותה.

אלא שדווקא בזכות האחרונה, זו שמתירה לנהגים להסתייג מבדיקה שתקבע האם שתו ונהגו, טמון סיכון כפול ומכופל שחשוב להכיר ולהבין לעומק. מיד תדעו האם נכון יהיה לסרב לבדיקת שכרות משטרה ומהן ההשלכות הבעייתיות (מאוד) לסירוב שכזה:

לא מתרגשים מהמשטרה

בשנים האחרונות שמים בתי המשפט דגש רב על עבירות תנועה הכוללות נהיגה בשכרות. בתוך כך, מבצעת המשטרה מאמצים רבים לגדוע את התופעה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים ומשכך נוקטת בפעילות יזומה נרחבת בנושא.

אלא שנהגים רבים, צעירים בעיקר, נוטים להקל ראש במשמעות העיכוב לבדיקת השכרות ולעתים אפילו מסרבים להיבדק. בעוד שהסירוב אפשרי מבחינת החוק, הרי שחוסר מודעות מוחלט להשפעתו על הנהג, עלול להציב אותו בנקודה בעייתית במיוחד במאזן הכוחות, שכן גם בעת סירוב לבדיקת שכרות משטרה צפוי הנהג לעונש כבד ומשמעותי כפי שיפורט מיד.

 

נעצרתם לבדיקת אלכוהול? ממש לא כדאי לסרב

אל משרדי עורכי הדין השונים לתעבורה נכנסים מאות נהגים בכל שנה, כשבידם כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. לעתים הם מגיעים עוד בשלב שבו הוטלה עליהם פסילה מנהלית למשך חודש מאת קצין משטרה, לצד החרמת רכבם לתקופה זהה. מה שלא ברור לרובם, הוא כיצד הסתבכו באישומים המיוחסים להם, אם מלכתחילה סירבו בכלל להיבדק?

ברמת השטח, רבים מהנהגים המעוכבים מסרבים להיבדק בטענה כי אינם שיכורים, או לחילופין משום שצרכו מעט מאוד אלכוהול. חלקם ינסו לטשטש באמצעות הסירוב את העובדה ששתו ונהגו בכמות שתוביל להרשעתם ולכן יתחמקו מהבדיקה בתירוצים שונים. בכל מקרה כזה או אחר, הסירוב נובע מתוך מערכת שגויה של אמונות והנחות שחשוב מאוד להפריך:

חשוב לדעת זאת היטב – הסירוב להיבדק לא תואם את חזקת החפות. מהי הכוונה? מי שמסרב לעבור בדיקה על ידי שוטר שמבקש זאת, בית המשפט רואה בו כמי שנהג תחת השפעת אלכוהול! זאת ועוד, מי שלא נבדק, לא יוכל לספר לבית המשפט בהמשך שכמות האלכוהול בדמו הייתה נמוכה ולכן מסתכן בכל מקרה בהרשעה.

 

מסרב להיבדק = שיכור

נהיגה בשכרות נמנית עם עבירות התעבורה החמורות ביותר בפקודת התעבורה. גורמי האכיפה ומערכת המשפט בישראל מבצעים מאמצים נרחבים למיגור התופעה, מה שהצליח במרוצת השנים להגדיל משמעותית את המודעות לסכנות השילוב בין אלכוהול ונהיגה, אך לא למנוע את העבירה לגמרי. לפיכך, הענישה בגינה נחשבת קשה ומחמירה, המכילה מספר גדול של עונשים וסנקציות:

• פסילת רישיון לתקופה של מינימום שנתיים.
• קנס כספי.
• מאסר על תנאי, מאסר בפועל, עבודות שירות.
• ביצוע מבחני הרישוי מחדש.
• בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

מדוע ענישה זו מחייבת גם את סרבני בדיקת האלכוהול? יש לכך תשובה פשוטה: החוק יוצא מנקודת הנחה שאדם חף מפשע הוא אדם שאין לו מה להסתיר. לכן כאשר נהג מתבקש לבצע בדיקת נשיפה אך מסרב לה, הדבר מגדיל את החשד לכך ששתה ונהג. אחרת, מדוע יסרב לבצע את הבדיקה ולהמשיך כרגיל בנסיעתו?

חשוב להדגיש כי בכמויות שכרות נמוכות שקרובות יחסית לרף האכיפה (כלומר שהכמות שנמדדה במכשיר עומדת על 290-350 מק"ג) קיים מרווח תמרון יחסית יעיל, המאפשר לתביעה המשטרתית להסתפק בענישה מקלה יותר.

במקרה שנהג כזה יבחר בסירוב, הסיכוי שיהיה צפוי לענישה מקסימאלית עולה פי כמה וכמה, שהרי כעת לא ניתן לטעון כי כמות האלכוהול ששתה הייתה נמוכה ולכן יש להפחית מעונשו. ולכן אחת העצות המהותיות ביותר לנהגים שיודעים ששתו מעט, היא לעבור בכל מקרה את הבדיקה, שייתכן ותדגים כמות נמוכה עד כדי זניחה ותו לא.

 

האם סירוב לבדיקת שכרות פירושו הודאה?

כפי שקראתם, דינו של סרבן כדינו של נהג שיכור ולכן עונשו הצפוי יעמוד כך או כך על פסילת רישיון הנהיגה למשך שנתיים מינימום, לצד רכיבי ענישה רבים נוספים. יחד עם זאת, חשוב להבין כי סירוב לבדיקה מחייב את השוטר להסביר לנהג את משמעות הסירוב והשלכותיו כפי שפורטו כאן. אם לא יעשה זאת, הדבר ייחשב לחריג שבו פעולת הסירוב לא תיחשב כהודאה בסופו של דבר.

 

סירוב לבדיקת שכרות משטרה וההשלכות לסירוב

לא פעם נהגים שמסרבים בשטח לבדיקת הינשוף, יתבקשו לבצע בדיקת דם. דגימת הדם תתבצע רק אם וכאשר קיים חשד סביר לכך שהנהג נוהג בשכרות (למשל כאשר הבל פיו של הנהג מדיף ריח חזק של אלכוהול אך הוא דבק בסירובו לבדיקה). בנוסף, בדיקת הדם תתרחש גם לאחר תאונת דרכים, ככל שעולה החשד כי הנהג הפוגע היה שיכור בעת התאונה.

במקרה בו יידרש החשוד ליתן דגימת דם, יהיה קשה לו הרבה יותר לסרב ולכן מדובר במצב שלעתים גורר התפרעות או מאבק פיזי בשוטרים, מה שעשוי להציב את הנהג תחת אישומים נוספים וכבדים ביותר. לכן עצה נוספת תהיה לשתף פעולה עם מהלך הבדיקה, שכאמור במקרה של קבלת תוצאה קיימות דרכי פעולה משפטיות רבות, שאינן מתקיימות במקרה של סירוב.

 

ואם לא הצלחתי לנשוף לתוך המכשיר?

נשאלת השאלה – מה דינו של נהג ששיתף פעולה עם השוטר, ביצע את הבדיקה אך הכשיל אותה במכוון או בשוגג? ובכן, עליכם לדעת שגם נהג שמנסה לנשוף לתוך המכשיר ולא מצליח, יחשב לעתים כמי שמנסה להכשיל את הבדיקה, ולכן נחשב כמסרב ולמעשה ייחשב הנהג למי שנהג בשכרות. גם במקרה של הכשלה מחויב השוטר להסביר את המשמעות לנהג בצורה ברורה ומפורשת.

אם נהג מסרב לבדיקה על השוטר להסביר לו כי קיימת אפשרות חרטה. זכרו: אי מתן הסבר שכזה מצד השוטר, עשוי להביא לזיכוי מביצוע העבירה. אם ההסבר ניתן, נטל ההוכחה בנושא יועבר על הנהג, שיצטרך כעת להוכיח כי לא סירב לבדיקה אלא שלא הצליח לעבור אותה מסיבה כלשהי.

כשלון הבדיקה לרוב מבוסס על נסיבות רפואיות שונות. אם הבדיקה איננה צולחת והסיבה לכך אכן רפואית, ניתן לבקש לעבור בדיקת דם או להיעתר לדרישה לבדיקה זו. אם הנהג יסרב לכך וגם הפעם בנימוקים מסוימים כמו פחד ממחטים, הוא עלול להיחשב כנהג שיכור לכל דבר ועניין ולקבל לידיו זימון לשימוע לפני פסילה מנהלית וכתב אישום.

 

הואשמתי בנהיגה בשכרות לאור הסירוב. מה עכשיו?

כאמור, נהג המסרב לבדיקת שכרות נחשב מבחינת החוק למי שנהג שיכור וכפועל יוצא צפוי לענישה מחמירה. למרות הסירוב בפועל ועל אף הענישה המחמירה שצפויה לנהג, עורך דין תעבורה מיומן ומנוסה יוכל לסייע בניהול ההליך, ינסה להגיע להסדר טיעון מקל עם התביעה ולחילופין לנהל הליך הוכחות בתיק.

תיקי הסירוב נחשבים לאתגר משפטי מורכב, לכן יצטרך עורך הדין לבחון באופן יסודי מאוד את תיק התביעה המשטרתי, בו מצויות כל הראיות שנאספו כלפי הנהג לצד התיעוד המלא של עצירתו וחילופי הדברים עמו ולאתר כשלים, ליקויים או פערים שמהם ניתן לטעון להפחתה בענישה. אם הואשמתם בנהיגה בשכרות על אף סירוב לבדיקת שכרות, פנו אל משרד עו"ד אילון אורון בהקדם כדי שנסייע לכם.