נהיגה בשכרות: הגדרות, עונשים והתנהלות נכונה במקרה של חשד או אישום

 
המציאות מראה כי כ-5% מכלל תאונות הדרכים מקורן בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, כאשר לא פעם מדובר על תאונות דרכים חמורות בכל קנה מידה. בתנאים האלה, לא מפתיע מדוע רשויות אכיפת החוק והענישה מגלות אפס סבלנות במקרים בהם נהג נתפס כשכמות אלכוהול הגדולה מהמותר בדמו. אז מהי בכלל אותה כמות? מהו העונש הצפוי? ומה מומלץ לעשות? על כך ועוד במאמר הבא.

ההגדרה של נהיגה בשכרות

בתקנות התעבורה הישראליות, ניתן למצוא התייחסות מפורטת לנושא של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. בהתאם לתקנות המקובלות כיום, מדובר על מצב בו ריכוז האלכוהול בדמו של האדם עולה על 50 מיליגרם לכל מיליליטר דם, או לחילופין מצב בו נמצא, בבדיקת ינשוף, שיעור העולה על 250 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שננשף.

עבור אוכלוסיות "רגישות" יותר – נהגים חדשים, נהגי רכב כבד או נהגי רכב ציבורי – הכמויות המותרות קטנות עוד יותר: 10 מיליגרם אלכוהול ל-100 מיליליטר דם, או לחילופין 50 מיקרוגרם אלכוהול בנשיפה. מבחינה מעשית, כל אדם בקבוצות אלה המכניס אלכוהול לגופו, אפילו בכמות שנראית מזערית, מסתכן באישום בסעיף חמור זה.

העונשים (החמורים) של העבירה

עקב הסכנה המשמעותית לה גורם אדם הנוהג תחת השפעת אלכוהול – עבורו, עבור נוסעי הרכב או אפילו עבור נהגים אחרים והולכי רגל – העונשים על העבירה נוטים להיות חמורים בכל קנה מידה. התקנות היבשות בישראל מדברות על פסילת רישיון בת שנתיים לפחות, למעט בנסיבות מיוחדות: על כל פנים, חובת ההוכחה של אותן נסיבות מיוחדות מוטלת על הנהג עצמו. נקודה חשובה נוספת היא שתאונה קטלנית הנגרמת עקב נהיגה בשכרות תביא להאשמת הנהג בהריגה, באם אכן נהרג אדם, ולא בגרימת מוות ברשלנות.

בתנאים האלה, המלצה ברורה היא להיעזר בשירותיו של עורך דין המנוסה בתחום של דיני תעבורה. עורך דין תעבורה יכול לייצג את הלקוח שלו אל מול המוסדות האמורים, כמו גם בבתי המשפט, מה שעשוי בהחלט להביא להסדרי טיעון אלה או אחרים. בנוסף, לא מן הנמנע שעורך הדין יגלה כי הליך הבדיקה לא נעשה על פי הספר, מה שלמעשה מבטל את תוצאותיה. לכן, נדרש עורך דין המכיר את התקנות השונות המרכיבות את התחום עד רמת היסוד, ורצוי גם תקדימי עבר משפטיים, המקבלים חשיבות מכרעת בתחום זה.

 

 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן