להאזנה:
חנינה
נפסל, לא ידע שצריך להפקיד את הרישיון וזכה בחנינת הנשיא
נהג שרשיונו נפסל ולא ידע שעליו להפקיד אותו בבית המשפט, זכה בחנינת הנשיא ולא נאלץ לרצות את העונש שנית.
על פי דיני התעבורה, נהג שרשיונו נפסל חייב להפקיד את הרשיון במזכירות בית-המשפט שפסל אותו. כל עוד לא הפקיד את הרשיון, לא תתחיל ספירת ימי הפסילה, והנהג ייחשב על פי דין כפסול לכל ימי חייו או עד שרשיונו יפקע (היום מונפקים רשיונות לעשר שנים). משום שאי-ידיעת החוק אינה פוטרת, לא יוכל הנהג להצהיר ולהוכיח, שאכן לא נהג גם לפני שהפקיד את רשיונו, וימים אלה לא ייחשבו במניין ימי הפסילה.
מצב משפטי זה עלול ליצור מצב, שבו נאשם ירצה את עונשו פעמיים. נסיבות אלו באו למבחן משפטי בתיק, שהתנהל בבית-המשפט לתעבורה ברמלה.
נהג הואשם בעבירת מהירות, שופט בית- המשפט לתעבורה, אבינועם הדר, גזר עליו עונש של שלושה חודשי פסילת רשיון נהיגה בפועל, אבל דחה את מועד ריצוי הפסילה בכמה ימים.
ביום שבו היה הנהג אמור להתחיל את ריצוי העונש, הוא הפסיק לנהוג, הניח כי תקופת הפסילה נחשבת, ובתום שלושה חודשים רשיונו יוחזר לו. בהמשך נקרא הנהג לשירות מילואים, ובמהלך השירות, תוך שיחה אקראית עם חבריו, התברר לו שייאלץ לרצות את הפסילה מחדש, מאחר שלא הפקיד את רשיונו במזכירות בית-המשפט.
עם שחרורו משירות המילואים, מיהר הנהג להגיש לבית-המשפט תצהיר המפרט את טענתו, שלפיה אכן לא נהג כל תקופת הפסילה, משום שהיה משוכנע כי די בכך כדי לרצות את העונש, ורק במקרה נודע לו שהוא חייב בהפקדת הרשיון במזכירות בית-המשפט. הנהג צירף תצהיר של רעייתו, שלפיו גם היא היתה שותפה לטעות, ולמרות ששניהם בעלי השכלה רחבה לא היו ערים לחובה.
בית-המשפט התרשם כי אכן מדובר בטעות כנה ועיכב את ביצוע העונש. סניגורו של הנהג פנה לנשיא המדינה בעתירה לחנינה, באופן שיבטל את עונש פסילת רשיון הנהיגה, כך שהנהג לא ייאלץ לרצות אותו מחדש. בלשכת הנשיא זכו טענותיו העובדתיות של הנהג לאמון, הפסילה בוטלה, והתקופה שבה לא נהג בפועל נחשבה לו, למרות שרשיון הנהיגה לא הופקד.
קרא עוד על: